|
[אברהם אבינו בספרי הצאבה] ותמצא שהזכירו באותם הספרים ודברי הימים שלהם עניין אברהם אבינו, ואמרו בלשון זה, |
אבל אברהם אשר גדל בכותא הרי כאשר חלק על דעת הכל 2 וטען שיש שם עושה זולת השמש הוכיחו 3 נגדו בכך וכך.
והזכירו בראיותיהם דברים הגלויים ונראים מפעולות השמש במציאות 4, ואמר להם כלומר: אברהם צדקתם אלא שהיא כגרזן ביד הנגר. ואחר כך הביאו מעט מהוכחותיו ע"ה נגדם. ובסוף אותה הפרשה אמרו שהמלך כלא את אברהם [שלט] אבינו עליו השלום 5, ושהוא המשיך להתווכח עמהם ימים כשהוא בכלא, ואחר כך ירא המלך פן ימריד עליו את מדינתו 6 ויוציא בני אדם מדתיהם 7, ואז הדיחו לנפת ה"שאם" 8 אחר שלקח 9 כל רכושו. |
|
כך סיפרו.
ותמצא פרשה זו מפורשת כך בספר עבודת האדמה ה"נבטית" 10. ולא הזכירו מה שנאמר במסורת האמיתית שלנו, ולא את החזון ששרה עליו 11, מפני שהם מכחישים אותו, לפי שחלק על השקפתם הנפסדת. ואין ספק אצלי שהוא, עליו השלום, כאשר חלק על שיטת כל בני אדם, היו מקללים ומבזים אותו ומזלזלים בו אותם התועים 12. וכיון שסבל את כל זה בשל אמונתו בה' יתעלה, והעדיף את האמת על כבודו 13, נאמר לו 'ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה'14. והיה תכלית עניינו 15 מה שאנו רואים היום מהסכמת רוב אנשי תבל לרוממו ולהתברך בזכרו, עד שמתייחס אליו מי שאינו מזרעו 16, ואין חולק עליו ולא בלתי יודע את גדולתו, זולתי שאריות אותה האומה הנשמדת 17 אשר נותרו בקצווי תבל, כגון כופרי התורכים בפאתי צפון, וההודים בפאתי דרום *17, כי אלה הם שארית אומת ה"צאבה", לפי שהייתה אומה שהציפה את הארץ. ותכלית מה שהגיע אליו עיון כל מי שנתפלסף באותם הזמנים, שדימה כי ה' רוח הגלגל, ושהגלגל והכוכבים הם הגוף, וה' יתעלה רוחו 18. וכבר הזכיר את זה אבו בכר אבן אלצאיג 19 בפירוש השמע 20. [אמונות הצאבא] וכן אמרו ה"צאבה" כי נח עובד אדמה, ושהוא לא היה סובר 23 עבודת הפסילים, ולפיכך תמצא כל ה"צאבה" מבינים את נח ואומרים שהוא לא עבד צלם כלל. וכן הזכירו בספריהם שהוא הוכה ונכלא בגלל עבדו את ה', וסיפרו ממאורעותיו מה שסיפרו. ודימו כי שת חלק על השקפת אביו אדם בעבודת הירח, ומשקרים שקרים מצחיקים מאוד 24, המורים על חוסר דעת חמור, ועל שהם היו הרחוקים ביותר בבני אדם מן הפילוסופיא, ושהם היו בתכלית הסכלות. [שמ] אמרו על אדם, כי כאשר יצא מאקלים השמש 25 שהוא סמוך להודו, ובא 26 לאקלים בבל, הביא עמו נפלאות, מהם אילן של זהב צומח בעל עלים וענפים 27, ואילן אבן כך, והביא עלי אילן לח שאין האש שורפתו, וסיפר על אילן המצל על עשרת אלפים איש גבהו קומה, והביא עמו שני עלים כל עלה מתעטפים בו שני אנשים, ומספרים מן ההבלים הללו נפלאות. ואני מתפלא על אנשים הסוברים שהעולם קדמון, ומאמינים עם זאת מציאות אלה הנמנעות בטבע אצל מי שיודע את העיון הטבעי. ומטרתם בהזכרת אדם וכל מה שמייחסים לו חיזוק שיטתם בקדמות העולם, כדי שישמעו להם שהכוכבים והגלגל הם האלוה. [אמונתו של אברהם] ועל מי אותם ההשקפות של ה"צאבה" העמידו את הצלמים לכוכבים, צלמי הזהב לשמש, וצלמי הכסף לירח, וחלקו את המתכות והאקלימים לכוכבים, ואמרו אקלים פלוני אלוהו הכוכב הפלוני 33, ובנו ההיכלות והעמידו בהם הצלמים, ודימו כי כוחות הכוכבים שופעים על אותם הצלמים, ואז ידברו אותם הצלמים 34 ויבינו וישכילו, וינבאו את בני אדם, כלומר: הצלמים 35, ויודיעו לבני אדם תועליותיהם. וכך אמרו גם באילנות אשר הם מחלק אותם הכוכבים, אם יחדו אותו האילן לאותו הכוכב ונטעוהו לו ועשו לו ועשו בו כך, שופעת רוחניות אותו הכוכב על אותו האילן, ומנבא את בני אדם ומדבר עמם בשנתם. תמצא כל זה מפורש בספריהם אשר אעירך עליהם. ואלה היו נביאי הבעל ונביאי האשרה הנזכרים אצלנו36, אשר נתחזקו אצלם השקפות אלו, עד אשר עזבו את ה' 37 וקראו הבעל עננו 38. כל זה מחמת פרסום אותם ההשקפות והתפשטות הסיכלות, וריבוי הזיות בני אדם אז בסוג זה של דמיונות, ונוצרו 39 להם השקפות, ונעשה מהם מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים 40. [המצוות נגד עבודה זרה] ואתה מוצא אותם מזכירים בספריהם אשר אודיעך אותם, שהם מקריבים לשמש אלוהיהם הגדול שבע חיפושיות48 ושבעה עכברים ושבעה עטלפים 49 באחד המקרים 50, ודי בזה תועבה אצל הטבע האנושי. נמצא שכל המצוות אשר נאמרו באזהרה על עבודה זרה וכל הקשור בה או מביא אליה או מתייחס לה, תועלתן ברורה, לפי שהם כולם להנצל מאותן ההשקפות הרעות המטרידות מכל מה שמועיל בשתי השלמויות 51, בדברי הזיות, הם אשר בעבר חונכו בהם אבותינו וזקנינו, 'בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלוהים אחרים' 52, והם אשר אמרו עליהם נביאי האמת 'ואחרי התהו אשר לא יועילו הלכו' 53. כמה גדולה איפוא תועלת כל מצווה המצילה אותנו מן הטעות החמורה הזו, ומחזירה אותנו אל הדעה האמיתית, והיא שיש שם אלוה בורא כל אלה, והוא אשר ראוי לעבדו ולאהבו וליראה אותו, לא אותם שמדמים בהם שהם אלוהות. ושהאלוה האמת הזה אין צריך בהתקרבות אליו והשגת רצונו לדברים שיש בהם יגיעה כלל 54, אלא אהבתו ויראתו לא יותר, והם התכלית בעבודה, כמו שנבאר 55, ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך וגו' 56. ועוד נשלים עניין זה במה שיבוא לקמן. ואחזור עתה לענייני ואומר, כי הרבה מן המצוות 57 לא נתבאר לי עניינם וידעתי טעמיהן אלא כאשר עמדתי על שיטות ה"צאבה" והשקפותיהם 58 ומעשיהם ועבודותיהם כפי שתשמע כאשר אבאר טעמי אותן המצוות שחושבים בהם שאין להן טעם. [ספרי הצאבה] הספר הגדול בזה הוא "הפלחה הנבטית" תרגום "אבן וחשיה" 59, ואודיעך בפרק שיבוא 60 מדוע עשו ה"צאבה" שיטותיהם בחיבור אחד עם עבודת האדמה. וספר זה מלא מהזיות עובדי עבודה זרה וממה שנפש ההמונים נוטה אליו וקשורה בו, כלומר: מעשה הטלסמות61 והורדת הרוחניות והכשפים והשדים והרוחות 62 שוכני המדברות. ונתגלגלו עוד באותו הספר הזיות גדולות שלועגים להם בעלי הדעות, והם מדמים בהם לפקפק בנסים [שמב] הברורים אשר בהן ידעו אנשי הארץ שיש אלוה שופט על אנשי הארץ, כמו שאמר למען תדע כי לה' הארץ 63, ואמר כי אני ה' בקרב הארץ 64. ולכן ספרו על אדם הראשון שהוא הזכיר בספרו - שיש בהודו אילן שכאשר לוקחים ממנו ענפים הרי כל ענף מהן אם נזרק בארץ מתהלך בתנועה כמו שמהלכים הנחשים. ושיש שם אילן גזעו צורת אדם נשמע ממנו קול דברים, ונפלטים ממנו מילה ועוד מילה. ויש עשב תיאורו כך וכך אם לקח האדם מעליו ונתנו בכיסו 65 ייעלם מבני אדם ולא יראה איפא נכנס ויוצא. ואם מקטרים ממנו תחת השמים שומעים בני אדם באוויר שאון וקולות אדירים כל זמן שאותו העשן עוולה, והרבה כיוצא בשגעונות הללו מביאם על דרך הסיפור בנפלאות הצמחים וסגולות עבודת האדמה, כדי לפקפק בניסים, וכאלו להראות שאפשר לעשותן בתחבולה. ומהזיות אותו הספר, כי אילן כ'טמי" 68 מאותן האשרות שהיו עושין אותו כפי שהודעתיך, אמר שעמד אותו האילן בנינוה שנים עשר אלף שנים, ושהוא רב עם ה"יברוח" 67 מפני שרצה לקחת את מקומו, ושהאדם שהיה מנבא אותו אילן זה 68 נפסקה ממנו נבואתו זמן ממושך, וכאשר ניבא אותו אחר אותו הזמן, הודיעו שהוא היה מרוד בריבו עם ה"יברוח", וצווהו שיכתוב ל"כלדאניין" 69 שידונו ביניהם ויאמרו איזה מהם חשוב יותר בכשפיהם ויותר שימושי האם ה"כ'טמי" או ה"יברוח", ואותו השיגעון הארוך אשר תלמד ממנו אם תעמוד עליו על דעות אנשי אותם הזמנים ומדעיהם היאך היו. ואלה היו חכמי בבל 70 הרמוז עליהם 71 באותם הימים החשוכים, לפי שאלה היו דתיהם אשר חונכו עליהם; ואלמלי שיעור זה אשר נתפרסם עתה בעמים מאמונת מציאות האל, כי אז היו ימינו בזמנים הללו חשוכים יותר מהם, אלא במינים אחרים. [התמוז] ואחזור לעניינינו: ונעשה זה נוהג תמידי ביום ראשון מחודש תמוז, נדים ובוכים על תמוז, וסופדות אותו הנשים 74 ומקוננות עליו. חשוב והתבונן וראה היאך היו השקפות בני אדם באותם הזמנים, וספור זה של תמוז קדום מאוד אצל ה"צאבה", ומאותו הספר תכיר את רוב הזיות ה"צאבה" ומעשייהם וחגיהם. [פרשת אדם והנחש ועץ הדעת] כאשר נתפרסמה התורה בעמים, ושמעו פשט מעשה בראשית והבינוהו כולו כפשטו, חברו אותה הפרשה כדי שישמענה הפתי ויתפתה ויחשוב שהעולם קדמון, ושאותה הפרשה המתוארת בתורה כך אירעה כפי שספרו 75. ואף על פי שאיש כמוך אין צורך להעיר לו על זה, לפי שיש כבר בידך מן המדעים מה שימנע מלהיתלות במחשבתך משגעונות ה"צאבה" והזיות הכשדים והאשפים 76 העירומים מכל מדע שהוא מדע באמת, אבל הזהרתי מכך משמרת לזולתך, כי מאוד נוטה ההמון להאמין בשגעונות. ומאותם הספרים: ספר "אלאסטמאכ'ס" המיוחס לאריסטו, וחלילה לו חלילה. וכן ספרי הטלסמות אשר מהן ספר "טמטם", וספר "אלסרב", וספר מעלות הגלגל והצורות העוולות 77 בכל מעלה ומעלה שבו, וספר מיוחס עוד לאריסטו בטלסמות, וספר מיוחס ל"הרמס", וספר יצחק אלצאבי בהוכחות האומה הצאבית *. וספרו הגדול בחוקי 78 הצאבה ופרטי דתם וחגיהם קורבנותיהם ותפלותיהם וזולת זה מענייני דתם. כל אלה אשר הזכרתי לך הם ספרי עבודה זרה אשר תורגמו ללשון הערבי. ואין ספק שהם חלק קטן מאוד ממה שלא תורגם, וגם אינו נמצא אלא כלה ואבד במשך הזמן. ואלה המצווים בידינו היום כוללים רוב השקפות הצאבה ומעשיהם אשר מקצתם מפורסמים היום בעולם, כלומר: בניני ההיכלות והעמדת הפסלים מן המתכות והאבנים בהן, ובניני המזבחות וההקרבה עליהן, אם זבחים או מיני מאכל, וקביעת מועדים, וההתקבצות לתפילות ולמיני עבודות באותם ההיכלות, ועושים בהם מקומות מקודשים מאוד, קוראים אותם היכל הצורות השכליות, והעמדת הפסלים על ההרים הרמים וגו' 79, וכיבוד אותן האשרות, והקמת המצבות וזולתן, ממה שתראה באותם הספרים אשר העירותיך עליהן. וידיעת אותן ההשקפות ואותם המעשים הוא עניין גדול מאוד במתן טעמים למצוות, כי כל תורתנו עיקרה וצירה אשר תיסוב עליו, הוא מחיית אותן ההשקפות מן המחשבות, ואותן העקבות מן המציאות. כדי למחותן מן המחשבות אמר 'פן יפתה לבבכם' וגו' 80, 'אשר לבבו פונה היום' וגו' 81. ולמחייתן מן המציאות אמר 'מזבחותיהם תתצו ואשריהם תגדעון' וגו' 82, 'ואבדתם את שמם מן המקום ההוא' 83. ונכפלו שני עניינים אלו בכמה מקומות. והם הם המטרה הראשונה הכוללת את כל התורה, כפי שהודיעונו ז"ל בפירושם המקובל לאומרו יתעלה 'את כל אשר צווה ה' אליכם ביד משה' 84, אמרו: |
הא למדת שכל המודה בעבודה זרה כופר בכל התורה כולה,
וכל הכופר בעבודה זרה מודה בכל התורה כולה85. |
|
דע זה.
|
הערות:
1. בר"ש "חמשת" ואין צורך לתיקון זה, והכוונה החמישה הנותרים מן השבעה. וכבר העיר על כך שייער, אלא שלא דק בהערתו. 2. "אלג'מאעה" כולל חכמיהם והמוניהם. ובר"ש "ההמון ". 3. "חג'ה" הוכחה ויכוחית, לא הוכחה מדעית גמורה, כי לא תתכן. 4. ראה לעיל ח"ב פרקים ה-ו. [שלט] 5. ראה גם פרקי ר' אליעזר פרק כו, כי עשר שנים ישב אברהם אבינו בכלא. 6. "סיאסתה" יותר נכון "מדיניותו" ואפשר כתרגום הר"ש "מלכותו". 7. "אדיאנהם". ובר"ש "מאמונתם". ומעניינת. כנותם של נמרוד הרשע ועמו, שלא טפלו על אברהם דברי שקר, אלא אמרו את כל האמת בשל מה אסרוהו, אך יורשיהם השחיתו התעיבו יותר בזדותם קשרים עם... והתדמות ל... כי הם כזבים לכל דבריהם. 8. "אלשאם" אצל רבנו כולל ארץ ישראל ואינו כולל סוריה והלבנון. וראה פירושו למישנה חלה פ"ד מ"ז. מהדורתי עמ' שפט. אמנם בפי העולם כולל את כולן. 9. "אסתיצאל" שלא השאיר לו מאומה. 10. אפשר: בספר הפלחה הנבטית, ובמלונים הערביים מגדירים את העם הנבטי כך: מן העם הפרסי שהיו נחתים בארם נהרים. ועל הספר ומחברו לקמן הערה 59. 11. ויאמר ה' אל אברהם לך לך. בראשית יב א. 12. רבנו אומר את זאת גם מתוך הניסיון שנתנסה. וכן נוהגים כדאיתא בסא"ה. 13. כלומר: שאברהם אבינו ויתר על כבוד עצמו וסבל רדיפות ובזיונות למען האמת. ור"ש לא הבין וכתב "וכאשר סבל הכל בעבור השם וכן הדין לעשות לכבודו". 14. בראשית יב ג. 15. כלומר: בוא וראה למה זכה בשכר מסירותו. 16. ראה ירושלמי בכורים פ"א הל' ד. ויד החזקה בכורים פ"ד הל' ג. 17. "אלמתדמרה" ההולכים וכלים. ובר"ש "השפלה" ואינו נכון. *17. וראה גם לקמן פרק נא הערה 10. 18. ראה גם לעיל ח"א פרק ע. ואם כן כאשר עבדו אלה את הגלגלים והכוכבים התכוונו לעבוד לנשמתם. וקצת לא משמע כן לשון רבנו בהלכות עבודה זרה פ"א הל' א-ב. 19. על מלומד ערבי זה ראה לעיל ח"ב פרק ט הערה 10. 20. של אריסטו. 21. כלומר: גוף האלוה. 22. שהוא אצלנו "אדם הראשון ". ור"ש הוסיף כאן הראשון. ולא דק, כי המדובר על הצאבה ואצלם אינו הראשון. 23. "ירי", ובר"ש "רוצה" ושמא ט'ס הוא וצ"ל "רואה". 24. אפשר: ובודים בדיות מצחיקות מאוד. 25. בר"ש "תשאם" וטעות הוא. וצ"ל [שמ] "אלשא'ם" וכנוסח כ"י תימן. ובפי העולם כולל ארץ ישראל סוריה והלבנון. 26. אפשר: והגיע. ונתגלגל. 21. ראה יומא לט ב. בשעה שבנה שלמה וכו' וראה מהרש"א בחידושי אגדות שם. 28. ראה גם בהלכות עבודה זרה פ"א הל' ג. 29. אפשר: נפרד. 30. בר"ש "ולזייף דעותם" והוא אפשרי. 31. בראשית כא לג. 32. וכדלעיל ח"ב פרק יג ההשקפה הראשונה. וראה שם סוף פרק ל. 33. כדרך שעשו נדיבים אחרים, בחלקם את הימים והשעות להשפעות שבעת כוכבי הלכת, אלא שאין בכך ע"ז. 34. בר"ש השמיט ארבע תיבות הללו. 35. גם כאן הושמטו בר"ש שתי תיבות הללו. 36. ראה מלכים א יח יט. 37. ישעיה א ד. 38. מלכים א יח כו. 39. "נשאת" נתחדשו נתרבו ועצמו. 40. ראה דברים יח י- יא 41. הלכות עבודה זרה פ"א הל' ג. 42. "צ'עיפה" זהו תרגומה המדוייק כאן לדעתי, ובר"ש "חלושה". 43. ראה סוטה י א-ב. 44. שמות לד יג וצ"ל מזבחתם. או מזבחתיהם תתוצו, דברים ז ה. 45. ויקרא כ כג. 46. כלומר: [שמא] שיש מן המעשים הללו שהם מעשה שטות מוחלטת מצד השוטים, או מעשה מירמה מצד הרמאים, העושים עצמם "מדיום", ולא הייתה תורה צריכה להקפיד עליהם כל כך, אלמלא שיש בהם לתא דעבודה זרה. וראה הלכות עבודה זרה כל פרק יא ושים לב להל' טז. 47. דברים יב לא. 48. "כ'נאפס" וכך פירש רבנו במסכת פרה פ"ט מ"ב ראה שם מהדורתי עמ' תנג. ובר"ש "עטלפים" ושיבוש הוא. 49. "וטאוט" וראה הקדמת רבנו לזרעים ד"ה וכאשר ידענו, מהדורתי עמ' מא הערה 4. ובר"ש "ושבעה שרצים אחרים" ואינו נכון כי אינו שרץ אלא עוף. 50. כלומר: למקרה מסוים של תפילה על צרה שתבוא עליהם. 51. השלמות בחיי העולם הזה, והשגת המושכלות שהיא השלמות לחיי העולם הבא. וכדלעיל בחלק זה פרק כז. 52. יהושע כד ב. 53. שמואל א יב כא. וצ"ל כי אחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו. או ירמיה ב ח וצ"ל ואחרי לא יועילו הלכו. 54. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. דברים ל יד. 55. לקמן פרק לב. 56. דברים י יב. 51. בר"ש "התורות" ולא דק. 58. "ואראיהם" ובר"ש הושמט. 59. מלומד נבטי, שמו המלא אחמד אבן וחשיה אלנבטי. חי בסביבות שנת דת"ר ליצירה. ואם כי רבנו כתב לפי נוסח שלפנינו "אכ'ראג" שהוא תרגם ספר "אלפלאחה אלנבטיה" אך נראה כי הנוסח "תאליף" נכונה יותר, כי מקובל היום בעולם שהוא היה המלקט - המחבר של ספר זה. ספר זה כתוב ברוח התפארות של אדם המדמה שהוא כותב דברים נעלים וחשובים מאוד, משוכנע הוא בצדקת אמתת מה שהוא כותב. כנהוג בעולם וכמוהו רבים. 60. לקמן פרק ל. 61. "טלסם" שם כולל לדבר הנעשה לסגולה. יהא זה עקרין. או ציור, או כתב מובן או בלתי מובן. במילה הידועה יותר בעברית "קמיע". 62. "ג'ילאן " יצורים [שמב) דמיוניים הנחתים בשממות, אם אלה מדברות שוממים מישוב, או מוחות שוממים מדעת. ובר"ש "המזיקים". 63. שמות ט כט. 64. שם ח יח. ואונקלוס ורס"ג תרגמוהו: אני ה' שולט בכל הארץ 65. "ג'יב" אפשר: בכיס בגדו. וכן כתב רבנו בפירושו למשנה שבת פ"י הל' ג. ובר"ש "בבית הצוואר שלו" ואינו נכון. 66. שיח ידוע ונקרא בערבית גם"גאסול" ולדעת רבנו הוא הבורית הנזכר במשנה שבת פ"ט מ"ה. ובנידה פ"ט מ"ו. והוא הנקרא בלטינית. i..] officinalis Althaea ובר"ש "האמלוי". 67. אם נניח כי שם צמח זה כך הוא גם בארמית, הרי תרגם אונקלוס וימצא דודאים - ואשכח יברוחין, בראשית ל יד. 68. ה"כ'טמי". 61. המתיימרים להיות מגידי נעלמות, וכך נקראים בלשון חז"ל "כלדאי" כגון בשבת קיט א ובהרבה מקומות. ולקמן תרגמתי "אשפים". ובר"ש "לכל הדיינים" ושיבוש הוא. 70. ראה דניאל ב יב. 71. כלומר: שמציינים אותם ומצביעים עליהם כעל חכמי הדור. 72. אפשר: תלוי. 73. אפשר: ואז עמד. ובר"ש "ונפל" ואינו נכון. 74. ראה יחזקאל ח יד. [שמג] ובר"ש השמיט את הנשים. 75. ועל אותה פרשה האמורה בתורה ראה לעיל ח"ב פרק ל. 76. ראה לעיל הערה 69. 77. יתכן לתרגם"הצומחות" בדרך שנהגו חכמי ימי הבינים לרבות הראב"ע. * יותר נכון "בהוכחות לצדקת האומה הצאבית" כי ספר זה מתוכח עם מתנגדי הצאבה וסותר דבריהם לפי דעתו. 78. אפשר: בנימוסי. 79. דברים יב ב. 80. שם יא טז) 81. שם כט יז. 82. שם ז ה. 83. שם יב ג. 84. במדבר טו כג. 85. ספרי שם, קדושין מ, א. הוריות ח א. וראה גם הלכות עבודה זרה פ"ב הל' ד. [שמד] |
|
[אמונת עובדי האלילים] והיו חכמיהם ונזיריהם [שמד] וחסידיהם 2 מוכיחים בני אדם ומלמדים אותם כי עבודת האדמה, אשר בה קיום מציאות האדם, לא תצלח ותהיה כפי הרצון, 3 כי אם כשתעבדו את השמש והכוכבים. ואם תכעיסום במריכם, תישום הארץ ותחרב. אמרו באותם הספרים שלהם, כי מאדים קצף על המדברות 4 והשממות, 5 ולפיכך נעשו נעדרי מים נעדרי אילנות, שוכנות בהם הרוחות 6. והיו מכבדים את הפלחים והאכרים מאוד בגלל התעסקותם בישוב הארץ, שהיא חפץ הכוכבים ורצונם. וסיבת כיבוד עובדי עבודה זרה את הבקר, אינו אלא מחמת תועלתם בעבודת האדמה 7, עד שאמרו שאסור לשחטם מפני שהם כוללים הכוח 8 וכושר ההסתגלות לאדם בעבודת האדמה, ולא עשו כן, ונכנעו לאדם על אף כוחם, אלא בגלל רצון האלוהות בעבודתם בעבוד האדמה. ולפי שהיו השקפות הללו מפורסמות מאוד, קשרו עבודת עבודה זרה בעבודת האדמה, מפני שעבודת האדמה דבר הכרחי בקיום האדם ורוב בעלי החיים 9. והיו אותם כומרי עבודה זרה מטיפים לבני אדם בקיבוציהם בהיכלות, ומשרישים בתודעתם 10 כי בעבודות אלו ירדו הגשמים ויניבו האילנות ותדשן האדמה ותתישב. והתבונן במה שאמרו בספר הפלחה הנבטית בדברם על הכרם, תמצא לשון זה מדברי הצאבה, אמרו: |
כל החכמים הקדמונים והנביאים כבר ציוו וקבעו לנגן בכלים הללו במועדים ולפני הצלמים 11, ואמרו, והם הצודקים, כי האלוהות יש להם נחת בכך, ושהם גומלים לעושה זאת גמול טוב.
והרבו בהבטחות בפעולה זו. ומן ההבטחות על כך אריכות ימים, ומניעת הייסורין, וסילוק התלאים, ודשן התבואות והצלחת הפירות 12. |
|
עד כאן לשון דברי הצאבה.
[דברי התורה לעקור אמונת עבודת הכוכבים] שעבודתם סיבה לעצירת הגשמים וחורבן הארץ, ולא תצמיח מאומה, ויבלו פירות האילנות, ויחולו פגעים בכל המצבים, ויארעו מחלות בגופות, ויתקצרו החיים, ואלה הם מטרות דברי הברית אשר כרת ה' וגו' 14. ואתה תמצא עניין זה חוזר בכל התורה, כלומר: שמתחייב מעבודת הכוכבים עצירת הגשמים וחורבן הארץ והפסד המצבים 15 וחליי הגופות וקוצר החיים. ומתחייב מזניחת עבודתם, וההשתדלות לעבוד את ה', ירידת הגשמים ודשן האדמה ותקינות המצבים 15 ובריאות הגוף ואורך הימים, הפך מה שהיו מטיפים בו עובדי עבודה זרה לבני אדם כדי שיעבדום 16, כי יסוד התורה - ביטול אותה ההשקפה ומחיית עקבותיה 17 כמו שביארנו. [שמה] |
|
הערות:
1. "אלסקימה" החולות. ובר"ש "העלולות" ואיני יודע מהו. 2. בר"ש "ויראי החטא מהם" ותרגום נאה הוא. 3. כפי רצון האדם. 4. ראה גם כתר מלכות לרשב"ג ד"ה מי ידע פליאותיך. 5. "אלצחארי" הישימון. ובר"ש "הבתות" ונכון הוא, ונמנעתי מכך מפני שאין שימושה רגיל. 6. ראה לעיל בסמוך פרק כט הערה 62. 7. באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכוח שור. משלי יד ד. 8. בר"ש "מפני שקיבוצו הכרחי" ושיבוש הוא. 9. אם הכוונה כי יש בעלי חיים אוכלי בשר הרי גם הבשר גידולו מצמחי האדמה. וכדאיתא בערובין כז ב. 10. אפשר: ומחדירים למחשבתם. 11. ראה לקמן פרק מה ד"ה אבל בן לוי. 12. בכל הקטע הזה תרגם ר"ש באופן חפשי, ללא צמידות למקור. 13. "אצנאם" ובר"ש "והגופות" ואיני יודע מה ראה על ככה. 14. דברים כח סט. והכוונה על כל הפרק. 15. "אחואל" והכוונה מצבי בני אדם כולל מלחמה ושלווה, שפע ומצויה, בריאות ומחלה. 16. בר"ש "עד שיעזבום" ושיבוש הוא. 17. שים לב לרעיון הכללי הגלום בפרק לב דלקמן תוך הקשר עם פרק זה ויחד עם זה עיין בהלכות תשובה פרק ט. וטוב שתעיין גם בפרק נא דלקמן. [שמה] |
