על מאמר זה ומחברו

בשנת 1305 הכריז הרשב"א חרם על לימוד חכמת הטבע והפילוסופיה לפני גיל 25. החרם הוכרז שלוש פעמים, וזה נוסח החרם:
החרם הראשון

החרם השני

החרם השלישי

בתגובה לחרם השני כתב רבי ידעיה הפניני "כתב התנצלות", בו הוא מסיר מחכמי פרובאנס כל תלונה, ומוכיח את תועלת החכמות והפילוסופיה לאמונה. רבי ידעיה מעמיד את עיקרה של שיטת הפרשנות של הרמב"ם על הרחקת הגשמות, ורואה בכך חיזוק האמונה.
בכתב ההתנצלות מצטט רבי ידעיה את כתב החרם שבע פעמים. כדי להקל על השוואת דברי החרם לתשובת רבי ידעיה, חילקנו את נוסח החרם השני לפסקאות, וסימנו את הפסקאות במספרים המתאימים לציטוטם בכתב ההתנצלות של רבי ידעיה.

רבי ידעיה הפניני הבדרשי נולד בשנת 1270 לערך, בעיר בדרש או פרפניאן, בצרפת. למרות שנולד כשבעים שנה לאחר מות הרמב"ם, ראה עצמו כתלמידו, וכתב דברים נלהבים בזכות הרמב"ם בעת הויכוח על לימוד פילוסופיה.
רבי ידעיה היה משורר, ובקריאת כתב ההתנצלות ניתן להבחין ביכולתו הספרותית הגדולה. בחלקים רבים הוא עובר לכתיבה פיוטית, מחורזת, ובמהדורת אינטרנט זו עיצבנו את הדברים כך שהחרוזים יובלטו והמבנה הספרותי יודגש.
ספרו המפורסם של רבי ידעיה הוא "בחינת עולם", ספר הכתוב בפרוזה שירית מרוממת, וסגנונו היא שילוב של לשון מקרא, חז"ל ופילוסופיה כאחד. בספר הוא מתאר את מעמדו של האדם בעולם, והוא כתוב על פי תפיסת עולמו של רמב"ם במורה נבוכים.

בכתב ההתנצלות כמה חלקים: חלקם פנייה אישית נרגשת לרשב"א נגד החרם שהוציא על חכמי פרובנס העוסקים בפילוסופיה, וחלקם סקירה פילוסופית המראה את חשיבות לימוד הפילוסופיה.
החלקים המרכזיים בכתב זה הם אלה המסכמים את נקודות החיכוך בין הפילוסופיה והאמונה. חלקים אלה מסוכמים בפרקים הבאים:
פרק 3 - יתרונות החכמה: חיזוק האמונה. בפרק זה סוקר רבי ידעיה את המעלות שלימוד פילוסופיה מקנה ללומד.
פרק 6 - האם יש דברים הנמנעים אצל ה'? בפרק זה עוסק רבי ידעיה בנושא שהעסיק רבות את הפילוסופים: האם יש דברים שה' אינו יכול לעשותם, ובכל זאת אין הדבר מפחית מהגדרתו כ"כל יכול". הרמב"ם והפילוסופים טוענים כי "לנמנע טבע קיים". פירוש: יש דברים שהם נמנעים מצד עצמם. כמו, למשל, אי אפשר שראובן יהיה ולא יהיה באותו זמן ובאותו מקום. והגדרת ה' כבלתי יכול לעשות זאת - אינה פוגמת בהיותו כל יכול. להיות ולא להיות בעת ובעונה אחת זו סתירה פנימית, ולא דבר אפשרי כלל. וכך, כמובן, השאלה אם ה' יכול לברוא אלוה נוסף על עצמו.
פרק 7 - הנסים במקרא ובתלמוד. בפרק זה עוסק רבי ידעיה בשאלה שהעסיקה את הפילוסופים מכוון אחר: לפי אריסטו אין נסים קיימים, ואין שינוי מסדרי הטבע הקבועים. גישה זו גרמה לניסיונות לבאר את הנסים שבמקרא כאילו הם תופעות טבע רגילות, שהמיוחד שבהם הוא הזמן והמקום בו התרחשו. גם הנסים המוזכרים בתלמוד נופלים תחת קטגוריה זו. מאידך - המקרא מלא נסים בלתי טבעיים בעליל. הויכוח סביב היות נסים היה במרכז ההגות הפילוסופית, ובפרק זה מגדיר רבי ידעיה את עמדת הפילוסופיה הרמב"מית בנושא.

הוספנו במהדורה זו כותרות, וחילקנו לפרקים. הכותרות בסוגריים - הם משל המהדיר. הכותרות שלא בסוגרים - מן הטקסט המקורי.