בדיקת צוואר הרחם, הצגת דימומים שונים וסיבתם
מחבר: פרופ' עוזי בלר
מתוך: הכינוס השנתי הראשון לרבנים ורופאים בנושא: גניקולוגיה, פוריות ויילודים לאור ההלכה
פסח תשנ"ב - אפריל 1992
תקציר: תיאור הרחם, צוואר הרחם, והסיבות השונות לדימום
מילות מפתח: רחם, צוואר הרחם, דימום
מבנה הרחם
תדמיינו לכם את הרחם כולו בצורת אגס, וגם גודלו כגודל אגס כשהוא לא במצב הריון. כולו עשוי שריר, שריר הרחם, שיכול לעבור כמובן צמיחה גדולה במהלך ההריון, עד להיותו הרבה יותר גדול; אך כאמור -כשהוא אינו במצב הריוני גודלו כגודל אגס וגם צורתו מאוד דומה. לשריר הזה יש עובי, קוראים לזה שריר הרחם או דופן הרחם, ובתוכו יש חלל בעל צורה משולשת. הדופן הקדמית והאחורית של הרחם נוגעים זו בזו כשהאישה אינה הרה. ציפוי החלק הפנימי של הרחם נקרא רירית הרחם, או כפי שאנו קוראים לזה בשפה המקצועית - אפיתל, אפיתל בלוטי. זאת הריקמה האדומה שעוברת את המחזור החודשי, ופעם בחודש נושרת החוצה. הריקמה הזאת עוברת גירוי הורמונלי, צומחת, מוכנה לקראת השרשה של הביצית המופרית אם יש הריון. אם אין הריון נושרת הריקמה אחרי שבועיים מיום הביוץ, וזה תהליך שחוזר על עצמו בערך כל 28 יום. זאת אומרת שהריקמה הזאת שנושרת, היא זו שמהווה את מחזור הוסת הנורמלי הסדיר.
בנקודה מסוימת בחלק התחתון של הרחם, אזור שקשה להגדיר את גבולותיו בצורה לגמרי ברורה [זה לא דומה להבדל בין אצבע אחת לשניה, או בין איבר זה לאחר], מתחיל צוואר הרחם. צוואר הרחם הוא המשכי לשריר הרחם. לפתח שמפריד בין גוף הרחם ותעלת צוואר הרחם אנחנו קוראים הפה הפנימי של צוואר הרחם, וממנו מתחילה תעלת צוואר הרחם. גם היא מכוסה בשכבת אפיתל, שכבה רירית, שנקראת רירית צוואר הרחם הבלוטי. גם שכבה זו עוברת שינויים בזמן המחזור, אבל היא אינה נושרת בזמן הוסת. הדם, הריקמה שנושרת במחזור, עוברת דרך התעלה הזאת שקצת נפתחת לקראת המחזור, ויוצאת החוצה לנרתיק.
הנרתיק מצופה ברירית מסוג אחר, שנקראת רירית קשקשית. הרירית הזאת איננה בלוטית כמו רירית הרחם, היא מסוג אחר - רירית קשקשית, והיא מתחילה בנקודה מסוימת שנקראת המפגש או באנגלית JUNCTION, שזה מקום מאוד מוגדר בו נפגשים הרירית הזאת, הרירית של הלדן והחלק החיצוני של צוואר הרחם, עם רירית תעלת הצוואר. אלה בעצם הרקמות העשויות להיות מעורבות בדימום שאת טיבו ומקורו צריך לברר.
סיבות שונות לדימומים
דימום מתוך חלל הרחם שאיננו המחזור הסדיר יכול להיות תוצאה של:
1. הריון - הפלה או דימום הריוני.
2. גידול - שפיר [פוליפ, שרירן] או ממאיר.
3. דלקת - משנית ללידה או להפסקת הריון [גרידה] או להחדרת הת"ר [IUD].
4. מחלת דם - הפרעות בקרישה.
5. בדיקות כגון צילום רחם, הסתכלות לתוך הרחם [היסטרוסקופיה] או מדידת חלל הרחם [היסטרומטריה].
דימומים שמקורם בתעלת הצוואר גם הם עשויים להיות תוצאה של גורמים שונים ומגוונים:
1. הריון אשר 'נתקע' בצוואר.
2. דלקות - שכיחות ביותר.
3. תהליכים טרום סרטניים.
4. גידולים שפירים וממאירים.
5. פצע - EROSION מודלק.
6. חבלה כתוצאה מלידה או מקיום יחסים.
7. בדיקות רפואיות - נטילת משטח PAP.
8. לאחר טיפול בצוואר - לייזר, הקלאה.
9. לאחר תפירת הצוואר.
ע"פ רוב הרופא המטפל יכול לאשר בבדיקתו את מקור הדימום, ולתת לאישה מידע מהימן.
יש להבהיר:
א. בבדיקה שגרתית אצל רופא נשים אין נכנסים לתוך תעלת הצוואר, וכ"ש שלא לתוך הרחם.
מכשיר הבדיקה מרחיב רק את הנרתיק, ומאפשר לרופא להסתכל על פתח צוואר הרחם החיצוני. לפיכך דימום שמופיע לאחר בדיקה רגילה של רופא עשוי לנבוע מהנרתיק או מהצוואר החיצון, אך לא מתוך הרחם גופו.
ב. ישנן מספר בדיקות בהן ישנה חדירה לתוך הרחם, כאמור בעת צילום רחם ע"י הסתכלות לתוך הרחם במכשיר אופטי - היסטרוסקופיה.
ג. במסגרת בירור לדימום בלתי סדיר, כלומר כאשר מופיע דימום בין ווסת לווסת או כשהווסת ממושך מידי, הרופא מבצע מספר בדיקות:
1. בדיקה גופנית.
2. סריקה על-שמעית [אולטרה סאונד].
3. נטילת משטח מהצוואר.
4. לעתים - צילום רחם, היסטרוסקופיה ו\או גרידה.
ד. הפרעות בדימום שנובעות מאי-סדירות הורמונלית - ניתן לוודא זאת בעזרת בדיקות מעבדה להורמונים השונים, ואז גם ניתן לטפל בהם.
לסיכום:
במקרים של דימום בלתי סדיר, הגדרת מקור הדמם ניתנת ע"פ רוב לאבחון ע"י רופא נשים, ובכך אפשר להקל על קבלת החלטות הלכתיות.
מושגי היסוד שהבהרנו היום אמורים להקל על הקשר בין הרב המייעץ לבני הזוג, והרופא המטפל בהם.
אנו נשמח מצדנו לענות על כל שאלה שתתעורר בנושא זה בעתיד, בפניה ישירה כל מקרה ומקרה. אני משוכנע שקשר ישיר יקל על מתן ייעוץ נכון בנושא רגיש וחשוב כל-כך.