|
|
בניית חומות הגטו
מדוע נבנו החומות?
"יהודים אימצו את מחשבתם להבין, לאיזו מטרה מקימים הנאצים את החומות. מהם היו סבורים, כי הגרמנים רוצים להבטיח לצבא מעבר חופשי דרך העיר, שעה שיהיה צורך בנסיגה וביציאה מפולניה. החומות תהווינה מכשול בשביל התושבים, והתנועה תהיה מוגבלת. החומות הן, אפוא, אמצעי יעיל לסכל מזימות התקפה על הגרמנים מצד הפולנים והיהודים. לפי דעת אחרים, בנין החומות הזקופות יקל על פעולות הבולשת הגרמנית במלחמתה נגד אנשי המחתרת הפולנית והיהודית, כי החומות תכבדנה על תנועתם של המהפכנים. רק מעט אנשים לא הסכימו להשערות אלה, והביעו את דעתם כי הגרמנים מקימים את החומות בשביל לסגור את היהודים בגטו".
חומות הגטו
חיים קפלן (יומן, עמוד 243) מציג את בניית החומה בדרך זו:
הכובש אחז בתכסיס חדש שאין איש יודע את טעמו... כמעט בכל מקום ששתי רחובות מצטלבות, ומסילת החשמלית אינה מאחזת אותן, מציגה הקהילה היהודית, על פי פקודת הכובש, על חשבונה, מחיצה-חומה עבה... בכדי להפסיק את התחבורה מאחת לחברתה... =121= דרך של צעדים אחדים הופכת להיות דרך חצי שעה... הרחובות המוגדרות הולכות ומתנוונות בבחינה המסחרית..ויכוח בין צ'רניאקוב לבין אוארסוואלד, הממונה הגרמני על הגטו, ותשובתו הצינית של הגרמני לשאלה מדוע הקהילה צריכה לממן את החומה, ראה במסמך הבא:
נודע לנו שגם בפראג הצ'כית העמיד מחיצות כאלה, וזה נותן ידים להשערה שזהו תכסיס צבאי: להקטין את שטח התנועה במקרה של מרידה פנימית. כאמור, אין זה אלא השערה, אבל השערה העולה על הדעת...
והקהילה היהודית? עומדת היא על עברי פי פתח, כי זוהי הוצאה של שמונים אלף זהוב, שצריך להוציא מקופה ריקה.
אישיותו של צ'רניאקוב, שיחה עם ראול הילברג
הפקודה לעקור לגטו
על גודל התדהמה שגרמה הפקודה שנודעה ביום הכיפורים, מוסר חיים קפלן:
מהלכת שמועה בעם, שבאחד המניינים עקר בעל התפילה ממקומו, לבש "קיטל" והכין עצמו לתפילת נעילה. ובינתיים פרץ בחור והביא את ה"בשורה" על הגטו. מיד חזר בו החזן מכל עניין ה"נעילה", פשט את ה"קיטל", ושב למקומו: אין להתפלל בשעה שתפילתנו נטרפת! שומע תפילה סך בעדינו את שערי הרחמים. למה לנו לשקר?!את הקמת הגטו מתאר גדעון האוזנר:
הקמת הגטו, גדעון האוזנר
יהודים באים לגטו
|
|
|
זיכרונות של נער על הכניסה לגטו מוסר מרטין גילברט, (מסע אחרון, 86)
אני ואבי הרכבנו עגלת-יד והתחלנו לנוע 70 . אלפים, אלפים, רבבות בני-אדם הלכו, נושאים את מיטלטליהם; אלה נושאים על ראשם; אלה על גבם, ואלה על כתפיהם. היו שם ילדים, זקנים, פעוטות - הכול היו שם, כמו בנדידת העמים, כמו ביציאת מצרים.לתיאור הגירושים לגטו - לחץ כאן
אבל היה עניין לראות גם את הצד הארי, את הפולנים, את הנוצרים, כיצד הסתכלו בנו; מקצתם, ואפילו רבים, מחאו כף, היו מאושרים. ועכשיו נקנה את הדירות שלהם: הכול יעבור אלינו; עתה ייטב לנו, כל הריהוט שהיה ליהודים - הכול יהיה לנו.
פליטים בוורשה
| |
|
ורשה 1940. יהודים נכנסים לשטח הגטו. כחצי מיליון יהודים נדחסו לשטח של כ-2 קמ"ר.
בשלט למעלה כתוב: "אזור נגוע בטיפוס". | |
|
|
| פליטים מערי השדה במקלט בורשה | פליטים בבית הכנסת ברחוב נלבקי 27 |
גם לאחר שהגטו היה קיים, חלו כל הזמן שינויים בגבולותיו. השינויים נעשו בפתאומיות, ועוררו בהלה. הרב שמעון הוברבאנד מתאר ביומנו (קידוש השם, עמ' 129) את הפאניקה כאשר צריך לפנות רחובות תוך שעות מעטות:
הצפיפות בגטו
הגטו תוכנן באופן שהחיים בו יהיו בלי אפשריים. הרצאה של הממונה על הפינוי במחוז ורשה מסכמת את גודל הגטו ומרחב החיים בו: הוא מדווח כי בגטו יש 27,000 דירות של 2.5 חדרים בממוצע. מכאן שבכל דירה יהיו 15.1 איש, או 6-7 אנשים בכל חדר. להלן המסמך:
הצפיפות בגטו והשמירה עליו, הנאצי ואלדמאר שן
חיפושים על יהודים הנכנסים לגטו
את הצפיפות הנוראה בגטו, ואת התפרצותם של הנאצים לתוך ההמון הצפוף כשהם מכים ללא סיבה, מתאר ביומנו חיים קפלן (מגילת יסורים, תשכ"ב עמוד 464 ועמוד 452):
יום שלישי, 23.6.42 היום בצהרים נודעה לפתע הפקודה שיהודי הרחובות פוקורנה, פז'בייג וחלק מאראנוב חייבים, עד הערב, לעזוב את דירותיהם. קמה בהלה נוראה. התחילו להשליך כלי מיטה וחפצים שונים, דרך החלונות, על מנת לחסוך זמן. יהודים רבים מרחובות אחרים חשו לסייע ולהציל. גנבים ניצלו את המצב לטובתם.הפקודות הראשונות על הקמת הגטו התייחסו רק למגורים. לגבי עסקים - נאמר כי תבוא הודעה אחרת. יהודים התפתו לחשוב כי יוכלו להמשיך להפעיל את עסקיהם. לאחר שהיהודים רוכזו בגטו, ועסקיהם נותרו שלמים בחוץ, נסגר הגטו. היהודים קיוו כי יקבלו 10 עד 20 מרכושם. (רינגנבלום, יומן ע' 199). בסופו של דבר יצאה פקודה המחרימה את כל רכוש היהודים - ויהודי הגטו נותרו בלא כלום.
הצפיפות בגטו
הגטו תוכנן באופן שהחיים בו יהיו בלי אפשריים. הרצאה של הממונה על הפינוי במחוז ורשה מסכמת את גודל הגטו ומרחב החיים בו: הוא מדווח כי בגטו יש 27,000 דירות של 2.5 חדרים בממוצע. מכאן שבכל דירה יהיו 15.1 איש, או 6-7 אנשים בכל חדר. להלן המסמך:
הצפיפות בגטו והשמירה עליו, הנאצי ואלדמאר שן
|
|
|
פרס של 100 ק"ג תבואה למלשין על יהודי.
מודעה שפורסמה ב-19.12.41 | מפת הגטו |
| |
| ורשה 1941. שלט בכניסה לגטו מזהיר ממגפת טיפוס | |
חיפושים על יהודים הנכנסים לגטו
|
|
|
את הצפיפות הנוראה בגטו, ואת התפרצותם של הנאצים לתוך ההמון הצפוף כשהם מכים ללא סיבה, מתאר ביומנו חיים קפלן (מגילת יסורים, תשכ"ב עמוד 464 ועמוד 452):
הגטו מלא על כל גדותיו. אין שטח אדמה להצגת כף רגל, ובגטו מסתובבים צללים, בבואות של אנשים מחוסרי דעת, של רעבים ומבולבלים הדומים לזאבים הנכונים להתנפל על טרפם. אלה הנה בריות שנידונו למיתת חנק מאפס מקום. ואף על פי כן זרם הגולים אינו פוסק. לאלפיהם המה באים אל הגטו בכל יום ומבקשים לחם, שמחירו הולך ומאמיר משעה לשעה...
העוני והדחקות עלו למעלה ראש. בעברך ברחוב יפגשוך ידידים משכבר הימים, ויגידו לך בלחישה שרעבים המה, ויבקשו ממך הלוואה רק של זהוב אחד לעשרים דקו (200 גרם) לחם. לאורך המדרכות משתרעות משפחות שלמות על טפם וצאצאיהם המבקשות לחם, ואין איש פונה אליהן. אפסה החמלה..
ובתוך צפיפות זו נדחק פתאום איזה נאצי רצחן, ובשוט ברזל שבידו מתחיל מתוך רתיחת דמו הטמא לצלוף על ראשי היהודים. בעיניו הרי אינם אלא שבויים... והנה בעטיו של נאצי ארור אחד רבבות איש בשטח קטן וצר הופכים את פניהם להימלט על נפשם. זו ריצה של מטורפים, הרי זו מנוסה של משוגעים, הרי זה כאילו פצתה האדמה את פיה לבלעם חיים. דנטה לא ראה מחזות כאלה בתוך הגיהינום שלו.
רחובות בגטו
|
|
|
|