מאמר זה הוא מתוך סדרת מאמרים העוסקים בחינוך ישיבתי מול חינוך מדעי. הסדרה כוללת מאמרים אלה: בעניין תורה עם דרך ארץ / הרב שלמה וולבה תשובה לביקורת / פרופ' זאב לב על כבוד הישיבות / מנחם גולדברגר ביקורת - חרב פיפיות / בנימין שלמה המבורגר על הישיבות / הרב שלמה וולבה תקציר: שיטת הלימוד "תורה עם דרך ארץ" נכשלה, היא לא שמרה על היהדות מפני התבוללות. דברי ביקורת על אנשי המדע החרדים שאינם משמיעים קולם כנגד התקפות הציבור החילוני. |
הויכוח על שיטת "תורה עם דרך ארץ" או "רק תורה" נידון בה"מעין" פעמים רבות. לא ברור לי מהו טעם הדישה המרובה בנושא זה, הלא השיטות ברורות ואין עוד צורך בהבהרתן. אין גם חולק על כך, כי רוב רובו של דורנו חי על דרך "תורה עם דרך ארץ ". בודאי אין גם חולק על כך כי עולם התורה עם ישיבותיו וכולליו הוא השומר על גחלת התורה שלא תכבה ח"ו, וזאת בפרט אחרי השואה שבה נחרבו כל מרכזי התורה באירופה בעוונותנו הרבים, ובקושי רב עולה בידי תופסי התורה בדורנו לשקם את אשר נחרב. אינני יכול להשתחרר מהרושם שהמאמרים הרבים על תורה עם דרך ארץ מתכוונים לשכנע את עולם התורה לאמץ גם כן את שיטת תורה עם דרך ארץ. ברור הוא, שאם זאת היא הכוונה - ניסיונות אלה לא יצליחו. הניסיון הורה לנו, כי מהחינוך לתורה עם דרך ארץ לא יצמחו גדולי תורה, ושמונים שנה של חינוך זה בגרמניא יוכיחו. לא, עולם התורה אינו צריך להתנצל על דרכו. אולם, יורשה לי פה להעלות איזה שאלות כלפי הדוגלים היקרים והנכבדים בשיטת תורה עם דרך ארץ. הרי שיטת תורה עם דרך ארץ של הגה"צ רש"ר הירש נ"ע היא שיטה של יראת שמים עמוקה: הוא נסך בלבנו אמונה כה חזקה, שאנחנו יודעים בבירור, כי שום כוח בעולם ושום מדע בעולם יכולים לערער את אמונתנו, כי אמיתת תורתנו הק' היא למעלה מכל שיטה שבעולם. "עזות דקדושה" זו היא שנתנה לאלפי מדענים יהודיים את האומץ להיות יראי שמים מושלמים ומדקדקים במצוות. כאן מציקה לי שאלה אחת: בשנים האחרונות החריפה מה שנקרא לא כל כך בצדק "מלחמת תרבות" של הציבור החילוני נגד ה"חרדים". אין כאן המקום לחקור אחרי הסיבות לזה. עובדה היא כי כלי התקשורת מחריפים את התעמולה שלהם נגד החרדים יותר ויותר. הם מציגים את היהודי החרדי כאדם מימי הביניים שעניין אין לו עם העולם המודרני ואין לו חלק עם בנין חיי חברה מודרניים בארץ. סופרים ועיתונים חרדיים משיבים מלחמה שערה כמיטב יכולתם. אבל - איפה ציבור אנשי המדע החרדים שלנו? למה קולם אינו נשמע? הרי חיים באה"ק מדענים גדולים, אפילו בעלי שם עולמי, והם תלמידי חכמים יראים ושלמים - למה הם שותקים? הרי נגדם אי אפשר לטעון שהם "אנשי ימי הביניים" - אם הם היו אומרים או כותבים מלים תקיפות נגד המשמיצים, דבריהם היו נשמעים ! הן, העזות דקדושה שאליה חינך אותנו רשר"ה מחייבת אותם לצאת משתיקתם ועליהם נאמרו דברי הגמרא בשבת נד, ע"ב על "מי שיש בידו למחות" עיי"ש! ויורשה לי להעיר עוד הערה אחת. הנני עם-הארץ גמור במדעי הטבע. אבל אזני לקתה כי בתקופה האחרונה התקרבו מדעים אלה בצעדים גדולים לאמונה ושמעתי שישנם ספרים לועזיים על "הביולוגיה החדשה" שהם מחייבים - באופן מדעי! מציאות הבורא ושוללים לגמרי את שיטת דרווין. ונאמר לי שישנם ספרים רבים בספרות הלועזית ממדענים אשר מחקרם הביאם לאמונה עמוקה. שאלתי היא: האם חוברו מחקרים וספרים כאלה גם על ידי אנשי מדע שומרי תורה ומצוות? בפרט כאן בא"י יש צורך גדול לפרסם מחקרים חדישים כאלה, המפרסמים את העמדה החיובית של מדעי הטבע כלפי המאונה, זה היה שומט את הקרקע מתחת רגלי התועמלנים האנטי-דתיים, הארסיים. תפקיד זה מוטל על אנשי המדע החרדיים שלנו - בזה יקדשו שם שמים בארצנו ! |