"כי עולם התורה עם ישיבותיו וכולליו הוא השומר על גחלת התורה שלא תכבה ח"ו".

"לא החזון אי"ש ולא רבי יצחק אלחנן, לא רבי ישראל סלנטר ולא האבני נזר, לא השפת אמת ולא בעל הקצות, לא המנחת חינוך ולא רבי חיים מבריסק למדו בישיבות".

א."בתקופה האחרונה החלו ראשי הישיבות ותלמידיהם להתעסק בפוליטיקה המשחיתה כל חלקה טובה בעם. הדבר הורס את מוסדות התורה".

"לשמחה מה זו עושה? הלא לוויה היא, ומה פשר ההתלהבות הזו?"

"הבט, בחורים אלה אין להם משחקי כדורגל, אין להם קולנוע, אין להם שעשועים ובידורים אחרים לתת פורקן ללחץ המוטל עליהם - מה יש להם? לוויה! הנח להם, לאזט זיי הנאה האבן!"*

ב. "בעולם התורה השתרשה לאחרונה צרות אופק המכריחה את הציבור לומדי התורה ללכת בתלם... חוסר סובלנות מביא למחלוקת שלא לשם שמים באיצטלא של שם שמים" - כתב פרופ' לב.

"אם שומעין - מוטב, ואם לא - יעלו להר להתנהג בחוקות העמים, אחיה, ראש בני הגולה, יבנה מזבח לעבודה זרה, חנניה הלוי ינגן בכינור לפני הבמה, ויכפרו כולם ויאמרו: אין להם חלק באלוקי ישראל".

ג. "לאחרונה התרבו ספרים המתארים תולדות חיי גדולי התורה של הדורות שעברו. ספרים אלו כתובים לפי שבלונה אחת ואינפנטילית (ילדותית)... הספרים הללו מלאים אמת מהולים בשקר... אדגים את זה. לפני שנים יצא ספר של סופר דגול, על הגאון מוילנא... בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנגדותו של הגר"א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה... כשהרציתי את דעתי למו"ר הגר"י קמנצקי זצ"ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר".

"יש להזים את השמועה, שהחתם סופר צידד בקהילה נפרדת. אין לה כל בסיס".

ישתמשו נא אנשי המדע הדתיים בידיעותיהם, לשם נפוץ התיאוריות הכפרניות המיושנות המתעטפות לשוא באיצטלה של מדע טהור.