ג. חלוקה לפי נושאים ראשיים

ספר מצוות קטן (סמ"ק)

ספר מצוות קטן (סמ"ק) [המאה ה – 13]. שמו המקורי של הספר הוא "שבעת עמודי גולה". המחבר הוא רבי יצחק מקורביל. ספר זה כולל את המצוות הנוהגות בזמן הזה, כשהוא משלב בהן מצוות דרבנן.
מטרת הספר, כותב רבי יצחק, להביא לכך שאנשים ילמדו את המצוות, יכירום ולעת הצורך יוכלו לקיימן. הוא מציע מנגנון מעניין להפצת הספר:

כל גבאי עיר ועיר, יצוו להעתיק את המצוות האלה, ולתת השכר מן הקופה, ואחר כך יהיו בידיהם למשמרת וכל אשר ירצה להעתיק או ללמוד בו – ישאלם ויחזירם בו ביום להם, ולהם תהיה הצדקה כי יהיו בטורח. ואם יצטרך לשהות השליח בעיר עבור העתקת המצוות, יתנו לו שכרו מן הקופה ששה פשיטורנייס קטנים ליום, וארוחה ולינה מן הבעלי בתים כמשפט שאר אורחים.

רבי יצחק מקורביל אינו מזניח את חינוך הבנות, והוא מבקש -

לומר לנשים המצוות הנוהגות להן, 'עשה' ו'לא תעשה', ותועיל להן הקריאה והדקדוק בהן, כאשר יועיל עסק התלמוד לאנשים.

הספר מחולק לשבעה חלקים:

"כתבתי אלו המצוות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעת ימי השבוע, ובקשתי כל איש לקרוא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו".

יום ראשון מצוות התלויות בלב,
יום שני מצוות התלויות בגוף ובזמן
יום שלישי מצוות התלויות בלשון
יום רביעי מצוות התלויות בידיים
יום חמישי מצוות התלויות באכילה
יום שישי מצוות התלויות בממון
יום שביעי מצוות של שבת.

הספר כתוב בסגנון קל ופשוט, והוא מוסר את המצוות על פי ביאורן בתלמוד. לדוגמה:

"שלא לנקום, דכתיב 'לא תקום', כלומר, שלא ימאן להשאיל לחברו כליו כאשר עשה שלא להשאילו" [ק"ל].
"שלא לנטור, דכתיב 'ולא תטור', כלומר: שלא יאמר לחברו הריני משאיל לך, ואיני כמוך שלא השאלתני. ובדברים אחרים יש מידת חסידות שלא לנקום ושלא לנטור, רק לתלמיד חכם שביזהו ברבים, דאסור למחול עד שיפייסהו כמו כן ברבים" [קלא].
"חמור גזל הנכרי מגזל ישראל, מפני חלול השם" [פה]

בספר משלים המקרבים את הדברים אל הלב. כאשר הוא עוסק בתכונותיו של החמדן ושל המקנא, הוא מספר סיפור זה: מלך פגש חומד ומקנא, ואמר להם: אחד מכם יבקש ממני דבר ויינתן לו, ולשני אתן כפליים. הקנאי לא רצה לבקש ראשון, שהיה מתקנא בחברו, שיקבל כפליים. והחמדן היה מתאווה לקבל מיד כפליים. דחק החמדן את הקנאי לבקש תחילה. ביקש הקנאי שינקרו לו עין אחת, ולחברו – ינקרו שתיים". [יט]
כל אלה גרמו לכך שהספר הפך להיות פופולארי בקרב המוני העם, וגם הפוסקים דברו בשבחו: היו שהמליצו שיחליף את אמירת תהלים. הרשב"ץ, רבי שמעון בן צמח דוראן, במאה ה- 15 באלג'יר, בספרו תשב"ץ [א,נא] כותב "דברי זה הספר קב ונקי וראוי לסמוך עליו".

צילום הספר באתר היברובוקס

ספר יראים

רבי אליעזר ממיץ [המאה ה- 12-13]. ב'ספר יראים', חילק את המצוות לפי נושאים. הספר מיוסד על תרי"ג המצוות לפי שיטת רב יהודאי גאון כפי דבריו בסיום ספרו:

"סיימתי מצוות ותולדותיהם כאשר השגתי בעצת דעתי וחשבתים כאשר מצאתים בספר רב יהודאי גאון ז"ל וכללתים בארבע מאות ששים וארבעה [סימנים]. כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת".

ספרו מחולק לשבעה עמודים.

אלה הם ה"עמודים" הראשיים של קבוצות המצוות:
א: עריות
ב: אכילות
ג: איסורי הנאה
ד: איסורי ממון
ה: איסורים שאדם נעשה רע לשמים ולבריות
ו: איסורים שאדם נעשה רע לשמים ולא לבריות
ז: איסורים שאינו נעשה רע לבריות, כי אם לשמים.

על ספר יראים באנציקלופדיה יהודית דעת

מבוא ליראים השלם, משה רייך

טקסט מלא של ספר יראים


 לפרק הבא