מספר המצוות ידוע לכל: תרי"ג [613] מצוות, המחולקות למצוות עשה ולא תעשה: רמ"ח [248] מצוות עשה, ושס"ה [365] מצוות לא תעשה.

דרשת רבי שמלאי

המספר תרי"ג מבוסס על דרשתו של רבי שמלאי, במסכת מכות דף כג, ב:

דרש רבי שמלאי:
שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה - שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
אמר רב המנונא: מאי קרא?
'תורה ציווה לנו משה מורשה' - 'תורה' בגימטרייא שית מאה וחד סרי הוי [611]; 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום.

רבי שמלאי ורב המנונא הם אמוראים. רבי שמלאי היה דרשן בן העיר לוד, שחי בתקופתו של רב יוחנן, בתחילת המאה השלישית.
אין מקורות קדומים יותר למספר תרי"ג. למרות זאת, התקבל המספר כמספר מוחלט. בעל ספר הלכות גדולות, רב סעדיה גאון, הרמב"ם, כותבי האזהרות לדורותיהם, מסתמכים על מספר זה כמספר שאין עליו עוררין.
בספרות של מוני המצוות מופיע המספר 613 אצל כולם, ואילו שיטת החלוקה, וההצמדה של המצוות לטקסט מקראי שונה ומגוונת. נזכיר כי הצמדה של מניין המצוות לעשרת הדברות נפוצה מאוד, והיא מודגשת במיוחד בספרות ה'אזהרות', שתתואר בהמשך המאמר.

ספר בסיס: הלכות גדולות

בעל "הלכות גדולות" [בה"ג, במאה התשיעית בבבל: המחבר: רבי שמעון קיירא, או אולי רבי יהודאי גאון], מסדר את מסקנות התלמוד לפי המסכתות ועל פי עניינים. הוא מתרכז בהלכה הנוהגת בזמן הזה, ולפעמים מביא דברים שאינם נוהגים בדרך אגב או להשלמת עניין.
לספר הלכות גדולות הקדמה ארוכה, שהיא יחידה עצמאית, והיא כוללת שני חלקים:
א. דברי אגדה בשבח התורה,
ב. רשימת תרי"ג המצוות. בסיום המניין כתב: "הרי כאן שש מאות ושלש עשרה מצוות שקיבלו ישראל בסיני".
בעל הלכות גדולות היה הראשון שמנה באופן מסודר את המצוות, ורשימת המצוות שהכין שימשה בסיס למניינים שבאו אחריו: יש שקבלו את שיטתו, ויש שחלקו עליו. את הביקורת החריפה ביותר כתב הרמב"ם בספר המצוות שלו, ובעיקר בהקדמה המתודולוגית בה הסביר את שיטתו במניין המצוות.
בהמשך נתאר את שיטתו של בה"ג במניין המצוות.

קישורים ביבליוגרפיים

הערך הלכות גדולות באנציקלופדיה יהודית דעת

מהדורות של הספר הלכות גדולות באינטרנט. למשל:
דפוס ונציה
מהדורת מקיצי נרדמים, ברלין 1888 [פירוש רבי עזריאל הילדסהיימר]
מהדורת ירושלים תשל"ב
ניתוח מקיף של הקדמת הלכות גדולות בעבודתו של נפתלי צבי הילדסהיימר, באתר היברובוקס בקישור הבא [באתר רשום ספר זה בטעות על שם עזריאל הילדסהיימר, אביו של נפתלי צבי]

מניין המצוות של רס"ג

רב סעדיה גאון [המאה 9-10] קבל את המספר תרי"ג כמניין המצוות, והוא חיבר שלשה ספרים בנושא זה:

החיבור הראשון הוא ה'אזהרות' לחג השבועות. אזהרות אלה כוללות את תרי"ג מצוות, כשהן מאורגנות לפי פסוקי עשרת הדברות. לאזהרות יש פתיחה, ואחריה ה'אזהרה'. באלה נדון בחלק האחרון של מאמר זה, העוסק באזהרות.

החיבור השני הוא מניין המצוות של רס"ג – רשימת המצוות. לדעת הרב פרלא, לאחר שכתב רס"ג את האזהרות, הכין רשימה מלאה ומעמיקה של תרי"ג מצוות. הרב פרלא פירש רשימה זו בספר מקיף, שקרא לו ספר המצוות לרס"ג.

החיבור השלישי הוא ספר מצוות, הכתוב בערבית-יהודית, והוא דומה לספר המצוות של הרמב"ם: העמקה בכל מצוות וסקירה מקיפה עליה. שרידיו התפרדו והתפזרו באוספי גניזות שונים. צוות חוקרים במרכז לחקר התרבות הערבית-היהודית וספרותה (במכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח) איתרו וזיהו קטעים רבים של הספר המחזיקים את רובו ומהם הכינו מהדורה ביקורתית עם תרגום עברי. הרב חיים סבתו הכין מערכת הערות המשבצות את מניין המצוות של רס"ג בהקשר הלכתי רחב של תלמוד ופוסקים. הספר יצא בקרוב לאור.
לצפייה לחץ כאן.

בסידור רס"ג מצויים פיוטי האזהרות, ומניין תרי"ג המצוות.
קישורים:
ספר המצוות לרס"ג - מוקלד מחדש - בספר רשימת המצוות
ספר המצוות לרס"ג הערות הלפרין - בספר רשימת המצוות והערות
תריג מצוות מבוארים, מתוך סידור רס"ג – רשימת המצוות ופירוש הרב אסף

מספר המצוות אצל רמב"ם ורמב"ן

הרמב"ם [רבי משה בן מימון, במצרים, במאה ה- 12], חיבר ספר מקיף, הכולל את תרי"ג מצוות בחלוקה למצוות עשה ומצוות לא תעשה, ובראש הספר הסבר מהו השיטה לפיה נקבע מהי מצווה ומה לא.
ספר המצוות לרמב"ם
כמו כן מנה הרמב"ם את תרי"ג מצוות בהקדמתו למשנה תורה.
הערך תרי"ג מצוות באנציקלופדיה דעת
משנה תורה להרמב"ם - מהדורת מכון ממרא

הרמב"ם חולק על הלכות גדולות הן בעקרונות לפיהם קובעים מהי מצווה, והן בפרטי המצוות שקבע, אבל מקבל את מספר המצוות. בהקדמתו למשנה תורה כותב רמב"ם דברים אלה:

כי כל מי שעסק במניינן או בחיבור ספר על משהו מן העניין הזה - כולם נמשכו אחר בעל "הלכות גדולות", ולא נטו מכוונותיו במניינן אלא נטייה מעטה, כאילו קפאו הדעות במאמר האיש הזה. ... ומה שהיה רחוק בעיניו הוא באמת רחוק, אלא שהוא הרחיק יותר ממנו, ונמשך אחריו במה שהוא יותר מוזר, כמו שיתברר למי שיעיין בדברנו זה.

וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמָנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו:

"ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום,
אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה,
ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא).

רמב"ן חולק על רמב"ם במצוות שונות, וטוען כי אינן מצוות. לעתים הוא סבור שעניין הוא הוראה כוללת ולא מצווה פרטית, ולעתים הוא מתנגד למיון ולחלוקה. רמב"ן מוציא מרשימת המצוות של רמב"ם מצוות אחדות, אבל מציע במקומן מצוות אחרות, כדי להשלים למספר תרי"ג, שס"ה ורמ"ח. בכך הוא שומר על המסגרת המוכרת: תרי"ג מצוות, רמ"ח עשין ושס"ה לא תעשה.

להלן רשימת המצוות שרמב"ן הוסיף לרשימתו של רמב"ם: לחץ כאן

דעות החולקות על מניין תרי"ג

למרות דעה מוסכמת זו, היו בין הראשונים שראו את מספר המצוות כמספר מקורב. ביניהם ניתן למצוא את רמב"ן, את התשב"ץ, אבן עזרא ועוד.

ר' אברהם אבן עזרא כותב בספרו "יסוד מורא" נגד מניין תרי"ג, ומסכם שאם נמנה את המצוות כולן, אזי מספרם יהיה פי עשרה מ- 613 שמנה רבי שמלאי: [ירושלים תשי"ח, השער השני, עמוד ד]:

בעבור שראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלוש עשרה מצוות על דרכים רבים. יש מהם שספר בישול גדי פעם אחת, ויש שספרו בשלוש מצות... ויש מי שיספור הכללים והפרטים. ויש שסופרים פעם הכללים לבדם ופעם הפרטים לבדם, ויש שסופרים מצווה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם אחד.
ועל דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצוות, כאומרו המשורר: 'לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאד' (תהילים קיט, צו). ואס נספור העיקרים והכללים ומצווה שהיא עומדת לעד - אין המצוות עשירית משש מאות ושלש עשרה.

מאמר מפורט בנושא במאמרו של הרב ברוך ברנר, "יחסו של הרלב"ג לדרכו של הרמב"ם במניין המצוות", מעליות, כ'.


 לפרק הבא