את ה' אלקיך תירא, ואותו תעבוד בתפלה,
ערב, ובקר יחדוהו, באות, וטוטפת לתהלה.

בכנפיך צצית נצח, ובפתחיך מזוזה סלה,
כבד הוריך, ירא מהם כלאל נתן למו גדולה.

גדולה לזקני, והדרתם, ומורא למקדש תקים,
ללמוד, וללמד דת, והמלך יקראנה לעם בלהקים.

דחה האלילים, ונתצתם, וריעך כמוך תחשקם,
הביאה כופר, וצדק תרדוף, ומשקלותיך לצדק הקם.

הקם תקים, ועזוב תעזוב, והעב תעביט די חסרון,
השב תשיב אבדה, והענק תעניק והוכיח לכשון.

וחי אחיך עמך, וברכת בשבעך ברון,
המול ימול יליד ביתך, ומקנת כספך לברית זכרון.

זכר, שמור השבת אתה, ובניך, ועבדיך, ובהמתך ישבתו בו,
ראשון, ושביעי בניסן, עצרת, ותרועה קדש לנקבו.

חקת הכפורים קדשהו, והחג, והשמיני בו,
שלש רגלים תחוג, ומתנת יד כברכת טובו.

טובו בפסח, מצה, ומרור, לבער חמץ ולכלות,
שבועות, וסוכה, ולולב, תקיעה, וענוי ממאכלות.

ירחי עיבור ופסח שני, ושמחת החגים למלאת,
כתוב זאת רמז מגלה, ונר ימי חנוכה עד כלות.

כלות שש שנים הארץ, ובהם תחפיש עבד עברי, הנלקח,
שנת החמשים ונטשתה, וגם הרצוע בה יפקח.

לתת תרומה, וראשית עריסך, והלולי קדש מרקח,
אך תשיב חבול לצריכיו ותבורך בכל מקח.

מקח כסף ושטר וביאה בם באשה תריד,
שארה, כסותה ועונתה בעודנה, וכריתות בצאתה להפריד.

נכספת ליפת תואר גיירנה, ותבחון השוטה מהמריד,
יבמתך חלוץ, או יבם אולי יקום שריד.

שריד מהפיל שים מעקה, ופדה פטר רחם בהפתח
ושגר בהמה יקדשון, ויפדה הרכש או ינותח.

עת המקושרות תבכרנה הקדישם מאין רתח,
גירי צדק כאזרח, והנבלה לתושבי פתח.

פתח הבכורים אם פתחו הביאם, ותקרא במקדשים,
מעשר בהמה, ומעשר ראשון, ומעשר אביונים מדושים.

צעוד בשני לבחירה, או תפדהו ודמיו מקדשים,
והתודית בקימך כל אלה ביערתי כל מעשרות קדשים.

קדש ראשית גזך, ומתנות זבחיך ארבע,
הלכות שחיטה תחקור כדת, ולכסות דם הנובע.

רחב גבולך והתאוית תדשנה טובי ותשבע
תט אחרי רבים, במדרשי פנים שבע.

שבע ותשעים מצוות עשה אלה תמיד תגמור,
כי מצוות הגוף המה השכילם ומעדניהם תזמור.

תבואתך טובה אשר צפנתי פעלתי לחוסים לאמר,
אם תלך בדרכי חקי ומשפטי תשמור.

תשמור מוצא שפתיך, כי תדור, ותפליא להזיר לרצון,
תקריב אם תטמא בפתע, ועל תורת נזרך לעלצון.

שאננה בנדריה ואסריה לאביה, ואישה המלצון,
אל המקום אשר אבחרה בו, תביאו קרבני רצון.

רצון מיום השמיני, עולת בקר, וצאן, ועוף לרציון,
גם שלמי בקר, וצאן, וארבעים לחמי תודת צפיון.

קרבן חלבים להניף, חזה ושוק למשרתי חביון,
לשרוף נותר לבקר, עור העולה לכהני צביון.

צביון מנחת סלת, מחבת, ומרחשת, חלות ורקיקיה להערך,
ברית מלח, ומכלת קדשים, ומחלקות מנחות תדרך.

פתי החבתים, וחלק כחלק, וממכר משמר המברך,
רחיצת מים, ותרומת דשן, ובער עצי אשה ערך.

ערך נפש האדם כפי שניו, ובהמה שלא תבא אולם,
ערכי בתים, וחומש בעליהן, שדי אחוזה, ומקנה לגאלם.

שעירי עבודת נכר לעם, וליחיד להובילם,
שדה חרמים, וגוזל הגר, וחטאת על כל נעלם.

נעלם מקהל, ומשיח יביא פר, והנשיא בשעיר יתכפר,
עם הארץ בשה, וגוזלים, ובעשירית האיפה להשפר.

מועל, וגוזל ישיב קרן וחומש ובאשם שגגתו יפר,
ואשם תלוי, ולנחרפת, והקדש בחמישיתו לכפר.

לכפר מגע חטאת, ודמה בכל כלי כחקת תמימה,
הלוים ירימו ממעשרותם למשרתי המלך פנימה.

כה תברכו, וזה חקכם חמשים ושמנה מצוות שלימה,
וקדש מְכַהֵן מן הנפש כי אם לשארו יטמא.

יטמא מן נבלת בהמת טוהר הנוגע, והנושא, והאוכל כחוק,
ונוגע בטמאה, ונושאה, ונוגע בשרץ בדחוק.

טומאת כלים, ושבר חרש, אוכל, ומשקה, וזרוע במחוק.
תנור וכירים יתץ, במעין, ובור ללמוד חוק.

חוק שכבת זרע לרואה, ויצועו, ולשכבת חיקו מהמרות.
דתי זב, וטהרתו, וקרבנו, ונדה, ובועלה נזהרות.

זבה לספר, ולהקריב, שבוע, ושבועים ליולדת ספורות.
שלשים ושלשה, וכפלם, ולהביא קרבן ולהורות.

ולהורות מראה עור הבשר, הבהרת, והמחיה רתוקים.
אם פרוח, והצרעת, קרחת, ורעותה, והנתקים.

הבוהק לטהר, והבגד, לעשיר המטהר, ולעניו חקים.
חקי הבית, וטהרותיו, ואז יירשו במו דבקים.

דבקים במת יתחטאון בשלישי ובשביעי ככתבם.
מזה מי הנדה, יכבס, וכן יטמא הנוגע בם.

גמר ארבעים וחמש מצוות פרישת טמאות מלקרבם,
הוכללו מאה ושלש, מצוות כהנה כהתערבו בם.

בם כנכללו הראשונות נמצאו מאתים נגוהים.
אלה הם מצוות עשה דברו חכמות ראמות גבוהים.

אזנך הט ושמע ועשה, שמור מצותי וחיה מבלהים,
אין חקר לשכר עושיהם, ואראנו בישע אלהים.

אלהים אחרים לא יהיה לך, לא תעשם, לא תעבדם ולא תשתחוה להם,
ולא תביא תועבה, וצפויה, ולא ישמע על פיך זכרוניהם.

בל תקים אשרה, ומצבה, ואבן משכית למעניהם,
אל תאכלו מזבחם, ולא תלכו בחקות גוייהם.

גוייהם מכרות למו ברית, ומהתחתן בם הזהרו,
אובות וידעונים, לא תלמדו, ומשאול בפחזותם הוסרו.

דחו נחשים, ועוננים, וקסם, מכשף, וחבר, ודורשי מת תזרו,
מקרח, והקיף, והשחת, משרט, וכתובת הנזרו.

הנזרו פן תשבעו לשוא, ולשקר, ולא תחללו שם אדון,
לא תענה שוא, ותשא שמעו, ותשת ידך לחנף, ורבי מדון.

ועל ריב לנטות, וגם משפט, והכר פנים, וקחת שחד לאבדון,
עול משפט, ושאת פני דל, והדור, פן תכחשון זדון.

זדון לא תזידון, לאור נשיא, לקלל שופט, ולהקשות ערף,
לעשק, ולגזול, וללין פעולה, לנקום, ולנטור, ולהכשיל מטרף.

חדלו לכם מכל אלה ושאת חטא, וחרש לחרף,
משנוא, ומרצוח, ורכיל, ומעמוד על דם טרף.

טרף אבר מן החי, וגיד הנשה, נבלה, וטרפה, חלב, ודם,
על הדם לא תאכלו, ובשר בחלב, אתו ואת בנו בהתיחדם.

יוצא חוץ, מסימני דג, והחיה, והעוף, והחגב בנודם,
ורמשי ארץ בל יאכלו עמי, אל ישקצו ויטמאו בם כבודם.

כבודם הלוי לא יעזבונהו, לא יענון יתום ואלמנה פן אחרה,
בל יונו גר, וילחצוהו, ויקחו כופר לרוצח מתגרה.

לא יונו רע, ויאמצו לבב, המדה, והמשקל, והמשורה להמרה,
לא תחמד, ולא תגנב, ולא תנאף זה כלל מערה.

מערה אם, ואשת אב, והכלה, והנדה, ואשת איש בם קנאתי,
שלשה דורות מזרעך, וכהם מחמותך גניתי.

נות אח, ודוד, ואחות, אחיות אב, ואם פניתי,
אל תטמאו בכל אלה כי את כל אלה אשר שנאתי.

שנאתי אשה אל אחותה, קדש, וקדשה, ויבמה החוצה,
וגרושה אחרי הטמאה, ואל תחלל בתך לנאצה.

עגבות זכר, וזרמת בהמה, ובל תרביענה אשה לשמצה,
ומהעביר למולך זרע, ומלסרס כל חיה פרוצה.

פרוצה תלבושת שעטנז, ובל תתעלם מאבדה, ונפל,
לא תשיכו, ולא תשימנהו, ותהי כנשה, ותמשכן השפל.

צור לא תנסו, ותתנו מוראו, ולא תשמע אל נביא שקר טפל,
לא יחבול רחיים ורכב, ובגד אלמנה אליה קפל.

קפל כלי גבר מאשה, והחלף, ובל תסגר לארץ מרתים,
זר לא יאכל קדש, לא תתעשת בנגע למראה עינים.

רק לא תקח האם, וערלה, ולא ידבק חרם בידים,
נקי בדין מענוש, מבית, ומכיס מדות שתים.

שתים וארבעים ומאה מצוות לא תעשה הרע,
אלה הם חובות הגוף ושתים הקיצונות מהשתרע.

תגור כי אני דיין להפרע ולא יגורני רע,
לא תוסף עליו, וממנו לא תגרע.

תגרע זרע, וקציר בשביעית, ובשניהם ביובל מדרשון,
אל תחשבו בליעל, ותגשו, לא תפאר, ותעולל נטשון.

שכחה, פאה, פרט, ולקט, ולא יצבא הנקי ברגשון,
לא תעשה כל מלאכה בשבת נתתיו זכר ליום ראשון.

ראשון, ושביעי בפסח, ששה בסיון, והכסא חויתיך,
העשור, והחג, ועצרת וממלאכת עבודה הזהרתיך.

קציר חדש, ומחמצת, לא יראה, ולא ימצא פקדתיך,
נא, ובשל, ושבר עצם, מהותיר, והוציא, וזבח על חמץ צויתיך.

צויתיך בל תפסח בשעריך, נכר, וערל, ותושב לא יכרו עליו,
בל תבער, ותצא גבול בשבת, שלשים ושבע מצוות זמן נקוו אליו.

פטום שמן, וקטרת, ולא יסך, וזר בל יקרב היכליו,
לא תעלו על מזבח הקטרת, ונסך לא תסכו עליו.

עליו אין מעלות, ונפת חרב, ותכבה אש החיצון לרגוע,
מאכל חטאת פנימה, ומנחת כהן, מומם, וטמא מלנגוע.

שומת שמן, זכה במנחת חב, והבדלת מלוק בפגוע,
אל תקטירו שאור, ודבש, וטמא להקריב, לבלתי נגוע.

נגוע אין ליולדת, ולא תבוא, וטמא לא יאכל קדש,
מומי בהמה משחוט, ומהקריב, ושרוע לנדר בל תקדיש.

מהותיר תודה, ומלחמץ מנחה, ולא ילין חלב חוץ הקודש,
פן תעלה בכל מקום, אתנן, ומחיר מהביא לקודש.

לקדש אם נטמא לא יאכל, ומבן נכר לא יאתיו,
לויי לא יגעו, ויראו כבלע, ויעברו מחמשים, ובחלבו ישויו.

כהני לא יחללו קדשי, ובל יאכלו בגבולין וישתיו,
הן אלה מצוות לקרבניהם, עם לא ימיר ארבעים יהיו.

יהיו קדושים מטומאת מת, מגרושה, חללה, זונה לנקותם,
גדולם לא יפרע, ויפרום, ויצא, ורחק אלמנה, וקרוביו במותם.

טרפם אשת זר לא תאכל, בל יפדו חרם, ויקדישו בכור תם,
לא יסגירו חלוט, וישכרו, ובל ינחלו זולתי חוקותם.

חקותם נוספת חמש עשרה כלם תשעים ושתים נכונים,
המלך אל ישיב עם, ואל ירבה סוסים, ונשים, וממונים.

זומם נדר לא יחל, בל יאחרהו, ומלאת זרעונים,
אל יגלח הנזיר ויטמא, וישת דם ענב וגפנים.

וגפנים פן תקדש, וכלאי זרע, ורבעי בהמות מונחות,
לא תתעמר, ותשחית עץ, ויוסיף המלקה עלי נכוחות.

המגרש לא ימכר, והמעשר למת, ולטמא, ולאנחות,
ומקנה הנמכרת בל יגאול, עבודה, וגזה מקדשים דחות.

דחות מן קהל פצוע, וכרות, ממזר, עמוני, ומואבי,
לא תדרשו שלומם לעד, מצרי, ואדומי עד שלשה מהביא.

גרזן לא תניף, ותתן אל כלי, ותחרש בכלאים כתעבי,
לא יעבד בנחל, ולא תבנה עיר בגדה בי.

בי השבעתיך לא תסוג, ותחסום, ואחיך בפרך לא תכלה,
פן ירדוף גואל הדם, ועברית לעם נכרי לא תסלה.

אונס, והמלשין בל ישלחו. מאה ושלשים וחמש מצוות למלא.
הכל מאתים ושבעים ושבעה לא תעשה אחת ממצוות אלה.

אלה שבעים ואחד המומתים מצותם שנית לבית דין החזרתי,
בשבע דרכים להשמיד תמותת זדים פזרתי.

ברשף, ורגם, ורצח, ומות מבלי רושם הזהרתי,
כרת, ואבד מאתי, ופגעון המקנאים גזרתי.

גזרתי עשרים ושלשה לכרת, מושך ערלת בשרו מחוץ,
לא פסח, ולא התענה ובכפורים, במלאכתו נחוץ.

דם וחלב האוכלמו, וטמא באכלו קודש לחוץ,
והבא ביתי וטמאתו עליו, השוחט ומעלה החוץ.

החוץ רקח שמני, וקטרתי, והסך משחתי במרמה,
לועטי נותר ופגול וחמץ בפסח ללחמה.

וגם אלה יספרו שנית כי מצותי להכריתם יזמה,
אף המערה מקור נדה כי היא זמה.

זמה מבוא האחות, ואשר אחיות הוריו צועה,
דודתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו לבלי חוק ממתעה.

חרוג תחרגו מכלנה פן אכרית כפרץ נבעה,
ואחריהם סקול שמנה עשר בתחלה מסות טועה.

טועה ומדיח רעהו, ומתלהלה באובו וידעונו,
מגדף, ועובד אל נכר, אף המעביר לו את בנו.

ילד סורר ומורה, והמקלל הוריו במענו,
מכשף, ובא אלי אם כי עמד על כנו.

כנו ברדת עדי כלתו, ואשת אביו יעודה,
על תבלית משכבי בהמה, ותועבות זכור צמודה.

לפי כבוד השבת מחלליה, ובאי מאורשה חמודה,
לרגבים וגל עפר יוקמו מדדתים מדה נגד מדה.

מדה שנית אשוב זכר אלה, להודיע כי המה הנשרפים,
שלשה מיוצאי ירכו, וכהנה מעזרתו רצופים.

נשים שלש למעלה ממנו, ובת כהן תוקד לרשפים,
עשר עבירות אלה בנפשותם לבדנה שרופים.

שרופים במספרם, עשרה אחרים ימותו בידי שמים,
האוכל טבל, ותרומה, וכהן בטמאו קדשי שמים.

עורך שי בטמאה, ושכור, וזר, וטבול ערבים,
חסר כפור, ופרוע, מבלי רחוץ ידים ופעמים.

פעמים אזכור שמונה אלה לעונש חנק הצבתים,
גונב נפש, וממרה חכמי, ומכה אב ואם העצבתים.

צופה עם אלקו לאליל, והמשקרים באמרי פי חצבתים,
הבא אל אשת רעהו, זוממי כהנת וזוניה קצבתים.

קצבתים שני אלה האחרונים והם בטפל ידועים,
תחתם אביא גונבי קסוות, ובועל ארמית מקנאיהם פוגעים.

רוצח, ואנשי עיר הנדחת, שניהם לפי חרב גועים,
פרט שבעת מיני מות, כולל אחת ושבעים.

שבעים ואחד סנהדרי ישפטום, עשרים ושלשה בקטנה,
יכרתו רשעים מארץ ובוגדים יסחו ממנה.

תמימים יותרו בה, ולחכמים לבדה נתנה,
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.

תבונה אם יש את נפשכם כל האמים עושו ובאו,
שכל חכמת בני ובינתם תראו חתת ותיראו.

ששים וחמש פרשיות, חקים ומשפטים להם נקראו,
שיחו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול וכבודם ראו.

ראו שפטיהם ושטריהם מה נהדרו במראם,
על פי שני עדים, ויחקרו היטב במלאם.

קמי סרה כאשר זממו, ומן הלשכה ילמדו פליאם,
עורכי מלחמתי מה יפו, בהשיבם המחנכים מן צבאם.

צבאם בסוד קדושים רבה מחניהם מקדשים ומכבדים,
יצודו אשימה עלי מלך, ויערפו לכפר דמי נודדים.

פרשת מלקות ייסרון, והם בתרועת מלך נועדים,
יקראו לשלום בקרב והמשלימים יהיו למו עבדים.

עבדים העברי והעבריה משפטם חקם לגלות,
דין החובל בחבירו, ובהרה, ומשחית עין, ומכה בשבט בכלות.

סדר נוגח, ונוגף, וגומץ, המבעה, וההבער לתגמולות,
בשומר חנם, ושכר, והשוכר, והשואל, ופרשת נחלות.

נחלות וכל בת יורשת, והבכור פי שנים יכיל,
נותני מום ומשפטיהם, והאונס, והמפתה בהנכיל.

מוציא דבה לענוש, ומחזקת מבושים להשכיל,
יקברו נבלת התלוי, תשלומי כפל, וכפלים להשכיל.

להשכיל על מציאת שדה כי תנקה מהוחפר,
וקדשתם שנת הדרור בהעברת שופר.

כל מושבי הארץ פרשתי בגאולת חכר נשפר,
סכום ארבעים מצוות ונמכר לגוי בפדיון יכופר.

יכפר לכם בשבתכם בחטאת הכפורים על הסדר,
פרשת תמידין, גם מוספין, ופרה למשמרת בתדר.

טנא העומר, והבכורים, ושלוח טמאים ממחנה הדר,
אהרן ובניו למלואיהם, וטהרת בני לוי לבוא חדר.

חדר המשכן מה נכבד אשרי עין ראתהו במחנה,
ארון הברית, והשלחן, ואור המנורה לא ישונה.

זהב מזוקק לקטורת, ונחושת נבוב לדשנה,
לכרות בברכות וקללות בריתות ארבעים ושמונה.

ושמנה וארבעים מגרשי לוי, שש מהן למקלט בגדרי,
לכתוב תורתי על אבנים זכר המזנבים בעדרי.

השמונה בגדים לתפארת, ושמן זך למאור דבורי,
ושמן רוקח והממולח, עשרים וחמש מצוות דברי.

דבר הגדתי ליעקב, אותו מכל גוי באשרי,
פנות שמים וארץ לא יכילוהו, אל תפירהו אתה בחרי.

גוי אחד בארץ נטעתיך העטיתיך כליל הוא בהדרי,
פארי, בך אתפאר, כמלאכי עבדי יעקב וישראל בחירי.

בחירי הנה אלה מצוותי שש מאות ושלוש עשרה מספרם,
חזק ואמץ כי בעזרך אל רם.

אנא ה' זכור למקבליהם, ואם דל ממעש דורם,
כאשר זכינו להזכירם זכנו לעשותם ולשמרם.