תעא. שלא לאכול שרץ העוף - ספר החינוך

שלא לאכול שרץ העוף, כגון הזבובים והדבורים והצרעות וזולתן ממינין אלו, ועל זה נאמר (דברים יד יט), וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו.
ולשון ספרי וכל שרץ העוף וגו' מצות לא תעשה.

ודע כי מפני שאסרה התורה העופות הטמאים והזכירן בפירוש, לפי שהן מועטין, וכמו שכתבתי בארוכה בסדר ביום השמיני במצות שלא לאכול עוף טמא (מצוה קנז) נשארו כל שאר העופות בחזקת היתר, הוצרך הכתוב לאסור שרץ העוף, להודיענו שאינו מכלל המותרין. ואף על פי שהסימנין של טהורים מקובלים וידועים הם לנו. או נאמר, כי מהיות שרץ העוף מין בפני עצמו הוצרכו לאוסרן בפירוש.
והנה בסדר ביום השמיני (יא יג) אמר ואת אלה תשקצו מן העוף, וכאן אמר וכל שרץ העוף, נתיחד בהן לאו, כי עוף ושרץ העוף שני עניינים חלוקין הם לגמרי.

משורשי המצוה
המצות הבאות באיסור המאכלות, כתבתי מה שעלה במחשבתי בסדר משפטים באיסור טרפה (מצוה עג), וקחנו משם.

דיני המצוה
במסכת חולין (פ''ג).

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר על זה ואכל כזית משרצי העוף או שאכל שרץ אחד מן העוף כולו, ואף על פי שאין בו כזית, מכיון שאכלו כולו, ואפילו גדול חייב מלקות.
וכבר הארכתי בבאור איסור שרצים וחומר איסור בריה, בסדר ביום השמיני, כי שם מקומו.

המצווה בכל הספרים