קפט. שלא לגלות ערות אב - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא יגלה אדם ערות אביו. כלומר, שלא ישכב אותו משכבי אשה. שנאמר
(ויקרא יח ז) ערות אביך לא תגלה.
וזאת האזהרה נוספת בשוכב את אביו על האזהרה הכוללת משכב זכור בכל אדם, שנאמרה
(לקמן מצור רט) במקום אחר, כמו שנאמר
(שם כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. וכן אמרו זכרונם לברכה בסנהדרין
(נד, א) ערות אביך לא תגלה, אביך ממש. ושאלו שם האי מ'ואת זכר לא תשכב משכב נפקא', והשיב המשיב כדי לחייבו שתים, וכדרב יהודה דאמר רבי יהודה גוי הבא על אביו חייב שתים. ושם בארו ואמרו, מסתברא מלתיה דרב יהודה בישראל ובשוגג ובקורבן. והאי דקאמר גוי, לישנא מעליא נקט, כלומר שלא רצה להזכיר העניין המגונה בישראל כיון שאפשר להעמידו בגוי שאף הן מצוין בעריות, אבל הוא הדין בישראל שחייב שתים באביו. כלומר, שאם שכב אותו בשוגג, חייב להביא שתי חטאות. עניין האזהרה זו נגלה הוא, אין להאריך בשורשה, כי הכיעור הגדול הזה ראוי להרחיקו מבני אדם ולענוש עליו העובר עונש גדול, ולכן יחייבנהו בסקילה.
מה שאמרו זכרונם לברכה שהחיוב הוא בהכנסת העטרה מיד ולא קודם לכן. והוא הדין בכל העריות שהחיוב בהן בהכנסת העטרה מיד, חוץ מן הבא על השפחה שהחיוב בה בגומר ביאתו.
ויתר פרטיה, בסוף הסדר נודיע מקומן עם פרטי שאר כל העריות בעזרת ה’.
והעובר על זה ושכב את אביו, מכיון שהכניס ראש העטרה במזיד ויש עדים והתראה נסקל, בשוגג מביא שתי חטאות בזמן הבית. אחד משום לאו דאביו ואחד משום לאו דזכר.
המצווה בכל הספרים
