קצ. שלא לגלות ערות אם - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא יגלה הבן ערות האם, שנאמר
(ויקרא יח ז) אמך היא לא תגלה ערותה.
בטעם איסור הקרובות כתב
הרמב''ם זכרונם לברכה
(מו"נ ג מט)
שהעניין הוא לפי שהתורה תרחיק המשגל מבני אדם, לבד מה שצריך לפריה ורביה או למצוה, ולכן אסרה לנו התורה הקרובות, לפי שהכשלון ימצא בהן יותר מפני שהן מצויות אצלו תמיד.
ו
הרמב’’ן זכרונו לברכה
(בפי' עה''ת אחרי יח ו) אמר כי הטעם הזה חלוש מאוד, שיחייב הכתוב כרת על אלה מפני המצאם אצלו תמיד, ויתיר מצד אחר שישא אדם אחד מאה נשים אם ירצה או אלף, ואמר הוא זכרונו לברכה, וזה לשונו:
אבל כפי הסברא כי יש בעניין סוד מיסודות היצירה דבוק בנפש, והוא מכלל סוד העיבור שכבר רמזנו לו, עד כאן.
ואני ראיתי ל
הרמב''ם זכרונו לברכה שכתב עוד טעם אחר בעניין, על צד הפשט לדעתי אמר, כי תרחיק התורה שלא יעז פניו האדם לבוא על האשה שראוי לנהוג בה כבוד, וידחק לפרש רובן על הצד הזה, כלומר, מטעם מידת הבושת, הכל כמו שבא בספרו, יארך העניין אם באנו לכתוב הכל.
מה שאמרו זכרונם לברכה, שאיסור האם הוא אפילו היתה אנוסת אביו, שהרי מכל מקום אמו היא, וכן מה שאמרו שהבא על אמו שהיא אשת אביו, כלומר, שלא היתה אנוסתו, חייב שתים: משום אמו ומשום אשת אביו, ואין חילוק בזה בין שבא עליה בחיי אביו או לאחר מותו, דלעולם אשת אביו נקראת, וחייב בה שתים, כמו שאמרנו.
וכן מה שאסרו רבותינו זכרונם לברכה, לגדר איסור זה של אם, אם אמו, כלומר זקנתו, וכן אם זקנתו, עד מעלה מעלה אפילו אלף דור, אם יהיה באפשר לראותן כולן אסורות מדברי סופרים.
וכן אסרו לגדר האם אם אביו שהיא זקנתו מצד אב, וכן אם זקנתו עד מעלה מעלה לעולם, וכן אסרו לגדר זה של אם אם אבי אביו בלבד, ואם אבי אמו בלבד. ויש שפרשו, שגם אלו אסורות למעלה לעולם.
ואם תשאל למה יתפשט האיסור עד למעלה בראשונות כדעת הראשון יותר מבשתי אלו האחרונות
?
הטעם לפי שהראשונות תקרבנה אל איסור האם, שהוא עיקר האיסור, שהרי יש בהן זקנה אסורה, דהינו אם האם ואם האב, ועל כן ראוי לגזור בהן אפילו עד למעלה, אבל בשתי אלו האחרונות אין בהן זקנה אסורה, וכיון שאין העניין מתקרב לאמות שהוא עיקר האיסור, ראו זכרונם לברכה, כי די לנו שנגזר בשתי אלו לבד. ודברי פי חכמים חן
(קהלת י יב).
ואלו שאסורות מדרבנן נקראות שניות, כלומר, שהן שניות לאותן עריות שאסרה התורה.
ועובר על זה ושכב עם אמו, במזיד חייב כרת, ובעדים נסקל. בשוגג חייב להביא חטאת קבועה בזמן הבית. ואם שכב עם אחת מן השניות לוקה מכת מרדות. וזאת מן העריות שנצטוו עליה כל בני העולם בכלל, אבל חילוק יש בין ישראל לשאר האומות בעניין השניות, כי ישראל גדרו גדר בעניין השניות, אבל שאר האומות אין אסור עליהן אלא האם לבד.
המצווה בכל הספרים
