כח. שלא להשתחות לעבודה זרה - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא להשתחות לעבודה זרה, ועבודה זרה היא כל שיעבוד זולתי האל ברוך הוא, שנאמר
(שמות כ ה) לא תשתחוה להם ולא תעבדם.
ואין פירוש הכתוב לא תשתחוה על מנת לעבוד שנלמד ממנו שהשתחואה לבד, שלא לכוונת עבודה, שלא יהא אסור, שהרי במקום אחר נאמר בתורה
(שם לד יד) כי לא תשתחוה לאל אחר, שאסרה ההשתחואה לבד בשום צד. ואמנם סמך אליה 'ולא תעבדם' - לומר שהשתחוואה היא אחת מדרכי העבודה.
ולמדנו מכאן עם סיוע כתובים אחרים, שארבע עבודות הן שהקפידה התורה בהן בכל עבודה זרה שבעולם, ואפילו אין דרך עבודתה בכך חייבין עליהן, ואחת מהן השתחואה.
כגון מה היא השתחואה, אם בפשוט ידים ורגלים, או משעה שיכבוש פניו בקרקע
(הוריות ד, א) והרחקת העניין, כגון מה שאמרו, שאם ישב לו קוץ ברגלו או נתפזרו לו מעות בפני עבודה זרה שאין רשאי לשוח וליטולם מפני שנראה כמשתחווה.
ויתר פרטיה, מבוארים במסכת עבודה זרה
(שם יב, א)
והעובר עליה והשתחווה לשום עבודה זרה בעולם, או זבח וקטר ונסך, או זרק במזיד חייב כרת, ובעדים נסקל, ובשוגג חייב חטאת. ובאור משפטי העונש בפרק ז' מסנהדרין.
המצווה בכל הספרים
