מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



תיד. שלא למנות דיין שאינו יודע בדיני התורה - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שנמנע בית דין הגדול או ראש הגלות שלא יעמיד דיין לשפוט את העם שלא למד חכמת התורה ובאור משפטיה הישרים והצדיקים. ואפילו היו בו כמה מידות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה, אין ראוי למנותו דיין, ועל זה נאמר (דברים א יז) לא תכירו פנים במשפט.
וכן פרשו זכרונם לברכה (ספרי) לא תכירו פנים במשפט, זה הממנה להושיב הדינים. כלומר, שאליו באה אזהרה זו. ואמרו זכרונם לברכה שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור או עשיר או שיודע בכל לשון, אושיבנו דיין, לכך נאמר לא תכירו פנים וגו', לפי שנמצא מזכה את החייב, ומחייב את הזכאי, ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע.

שורש מצוה זו, נגלה הוא לכל.

דיניה
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שכשם שצריך הראוי להיות הדיין יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מידות ואדם כשר, כדי שלא יאמר לו הנידון טול קורה מבין עיניך, כלומר, קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים (סנהדרין יח, א).
הרי הוא אומר בתורה גבי דיינים 'אנשים חכמים', כלומר יודעי החכמה לדון דין אמת, 'וידועים לשבטיכם', אלו שרוח הבריות נוחה מהם, 'אנשי חיל' שהם גיבורים במצוות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כיעור, ופרקם נאה. ובכלל אנשי חיל שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושק, כעניין שנאמר (שמות ב יז) ויקם משה ויושיען. ומה משה רבנו עליו השלום היה עניו, אף כל דיין צריך להיות עניו.
ויתר פרטיה, מבוארים בסנהדרין ובמקומות אחרים בפזור [ח''מ סימן יח].

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן
והעובר על זה ומינה דיין שאינו חכם, מחמת עושרו או טוב מידותיו, או מאהבתו אותו, או מחמת כבוד קרוביו - ביטל עשה לא תעשה זה, ועונשו גדול מאוד, שכל עונש דיני שקר שידין אותו דין מחסרון ידיעתו, תלוי עליו, כי הוא הגורם.

ומכלל מצוה זו
גם כן לפי הדומה, שכל מי שבררו אותו בני הקהל למנות עליהם ממונים לשום עניין, שישים כל השגחתו וכל דעתו למנות מהם הראויים והטובים על אותו מנוי שהקהל צריכים אותו, ולא יגור מפני איש למנות את מי שאינו ראוי.
אמרו חכמים על מי שהוא מעמיד דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה, שנאמר ולא תקים לך מצבה. ואם הוא מקום שיש בו תלמידי חכמים, אמרו שהוא כאלו נטע אשרה, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה’ אלהיך.
ועוד אמרו שכל הממנה דיין מחמת עושרו, על זה נאמר (שמות כ כ) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב.
ועוד האריכו בעניין זה ואמרו שדיין שנתן ממון כדי שיתמנה דיין אסור לעמוד מפניו, ומקילין הרבה בכבודו. ואמרו עליו שהטלית שמתעטף בה יהיה בעיניך כמרדעת החמור.
ודרך החכמים הראשונים שבורחין מלהתמנות דיינים (סנהרין יד, א) אלא במקום שאין גדול מהם.

המצווה בכל הספרים