מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



פח. מצות חגיגה ברגלים - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

לחוג ברגלים, והוא שנצטוינו לעלות לרגל למקדש שלוש פעמים בשנה, והן סמוך לפסח ושבועות וסוכות, כדי שנחוג שם, שנאמר (שמות כג יב) שלוש רגלים תחוג לי בשנה. ועניין החגיגה הוא שנעלה שם בקורבן, ונקריבהו שלמים לכבוד החג. ונכפלה מצוה זו פעמיים בתורה, ואמרו זכרונם לברכה במסכת חגיגה (י ב), שלוש מצות נצטוו ישראל ברגל: חגיגה, ראיה, שמחה.

משורשי מצוה זו
לפי שאינו בדין לבא בידים ריקניות לפניו ברוך הוא, ואף על פי שהאמת כי אינו צריך דבר מידינו כמו שכתוב (תהלים נ יב) אם ארעב לא אומר לך, אף על פי כן בדמיון מחשבותינו אנחנו רואים כאלו נעמוד לפניו. והאמת שהנפשות קרובות אל הטוב במקום ההוא יותר משאר מקומות, ואור פני מלך נוגה עליהם שם. ועל כן ראוי לנו לעשות מעשה הקורבן בעת ההיא, כי בפעולת הקורבן נתכן לקבלת הטובה, ותתעלה נפשותינו מעלה מעלה, כמו שנכתוב בעזרת השם.

מדיני המצוה
שאמרו זכרונם לברכה (פאה רפ''א) שקרבנות אלו אין להן שיעור, אלא אפילו אחד יספיק, בין בהמה בין עוף, תור או גוזל, ושחייב לעלות לירושלים על כל פנים בקורבן בידו או בכסף שיקנה בו קורבן בירושלים, אבל בשוה כסף אינו פטור. ואם לא הקריב קרבנו ביום ראשון, שיש לו תשלומין (חגיגה ט א) כל שבעה, ובלבד שיהיה הוא שם ביום ראשון.
ויתר פרטיה מבוארים במסכת חגיגה

ונוהגת בזמן הבית בזכרים אבל לא בנקבות
ולא כל (שם ב א) הזכרים, שחיגר וסומא אפילו באחת מעיניו, וחולה וזקן וענוג הרבה שאינו יכול לעלות ברגליו - כולם פטורין, וכן טומטום ואנדרוגינוס ועבדים. אבל כל שאר הזכרים חייבים, ואפילו יש להם אמנות מכוער כגון (שם ד א) מקמץ ומצרף ועבדן, מטהרין גופן ומלבושן ועולין לפני ה’ יתברך, והם מקובלין לפניו כשאר ישראל, שטינוף הנפש הוא הממאיס בני אדם לפני המקום, ולא האומנות, כל זמן שעושין אותו בנאמנות.
והעובר עליה ונראה בעזרה ביום ראשון של חג, ולא הביא קורבן, ביטל עשה, וגם עבר על לאו, שנאמר על זה (שמות כג טו) ולא יראו פני ריקם.

המצווה בכל הספרים