י. מצות אכילת מצה - ספר החינוך

לאכול לחם מצה בליל חמשה עשר בניסן העשוי ממין דגן, (פסחים לה, א) שנאמר (שמות יב יח) 'בערב תאכלו מצות'. ופירושו: ליל חמשה עשר בניסן, בין בזמן שיהיה שם פסח, או בזמן שלא יהיה שם.

משורשי מצוה זו
מה שכתוב בקורבן הפסח.

דיני המצוה
כגון שימור הצריך למצות, ועניין לישתן, ובאיזה מים נלושות, ושיעור אכילתן לכל הפחות.
ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות
והעובר עליה, ביטל עשה. וכבר אמרנו, שבית דין כופין על בטול עשה.

מצווה י: מצוות עשה לאכול מצה בליל ראשון של פסח - ספר מצוות ה'

(עשה ז) מצוות עשה לאכול מצה בלילה ראשונה של פסח.
שנאמר: "בערב תאכלו מצוות" שמות יב, יח.

מראי מקומות:
פסחים דף ק"כ;
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קנ"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין מ';
שו"ע אורח חיים סימן תע"א;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רי"ט.

המצווה הקנ"ח ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לאכול מצה בליל ט"ו בניסן, בין שיש כבש הפסח ובין שאין.
והוא אומרו יתעלה:

"בערב תאכלו מצות" (שם יב, יח).

ובפירוש אמרו:

"בערב תאכלו מצות -הכתוב קבעו חובה",

וכבר נתבאר בפסחים,
שאכילת מצה בלילה הראשון - חובה; מכאן ואילך - רשות.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת פסחים.