מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הכ"ח ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטוו הכוהנים לתן את הקטורת בכל יום פעמים על מזבח הזהב.
והוא אומרו יתעלה:
"והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה" (שם ל, ז-ח).

וכבר נתבארו דיני קטורת זו ועשייתה ותיאור ההקטרה בה בכל יום בריש כריתות ובמקומות במסכת תמיד.

קג. מצות הקטרת קטורת - ספר החינוך

שנצטוו הכהנים להקטיר קטורת סמים פעמים בכל יום על מזבח הזהב, שנאמר (שמות ל ז) והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר בהיטיבו וכו'. ובכל שנה ושנה מצוה עליהם לעשות ממנה כדי להקטיר בה כמו שאמרנו. ועשייתה, והמצוה שנעשית בה בכל יום, נחשב למצוה אחת, לפי שסוף מצות עשייתה אינה אלא להקטיר בה. ואף על פי ששני כתובים של מצוה מצאנו בין העשיה וההקטרה, שנאמר בסדר כי תשא (שמות ל לד) קח לך סמים וגו' על עשייתה, וכאן כתוב והקטיר עליו אהרן וגו', אף על פי כן ראיתי למחשבי המצות שחושבין הכל מצוה אחת, ואין בזה מחלוקת ביניהם כלל. אבל יחלקו בה בעניין אחר:
כי הרמב''ם זכרונו לברכה ימנה קטורת של שחרית ושל ערבית מצוה אחת.
והרמב’’ן זכרונו לברכה כתב (בסוף ספר המצוות) שהן נמנות שתים, וראיותיו בספרו.

משורשי מצוה זו
גם כן להגדיל כבוד הבית, ולהיות מעלתו ומוראו על פני כל אדם. ואי אפשר להגדיל דבר בלב בני אדם ומחשבתו, רק בדברים שהוא חושב אותם לגדולה וימצא בהם תענוג ושמחה. וידוע כי עניין הריח הטוב הוא דבר שנפש אדם נהנית בו ומתאוה אליו ומושך הלב הרבה. וריח הקטורת היה הטוב שאפשר לעשות על ידי אדם, עד שאמרו זכרונם לברכה בפרק 'אמר להם הממונה' כי מריחו היו מריחין בו בשעת הקטרה מיריחו עד ירושלים.

מדיני המצוה
מה שאמרו בבריתא בכריתות, שפיטום הקטורת היתה אחד עשר סממנין, ארבעה מהן מפורשין בתורה, והשבעה קבלה.
ומה שאמרו שהקטורת נעשית בין על ידי כהן גדול או הדיוט. ואמרו שאם לא הקטיר בבוקר מקטיר בין הערבים כל השיעור של יום אחד, שהוא משקל מאה דינרין, ומשקל הדינר ידוע. ובכל יום היה מקטיר חציין בבוקר וחציין בערב, אחר תמיד של בין הערבים קודם הטבת הנרות כולן, אחר הטבת חמש פתילות מהן, כי לא היה מדליקן רצופין.
וכך היו עושין עניין זה: כהן שזכה להקטיר הקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וטני שמו, ופורשין כל העם מן ההיכל ומבין האולם ולמזבח שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגו', ומקטיר כדרך שמפורש שם בגמרא שמשליך הקטורת בנחת על הגחלים אשר במחתת הזהב ומשתחוה ויוצא.
ויתר פרטיה, וכיצד היא נעשית, ומה שהיו אומרים בשחיקת הסממנים היטב הדק היטב, לפי שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי הקול יפה לסממנין בעוד ששוחקין אותם, הכל בכריתות ובתמיד [פרק ג מהלכות תמידין ומוספין]

ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה.
והמקטיר כדינו קיים עשה זה.

מצווה קד: מצוות עשה להקטיר קטורת בכל יום בוקר וערב - ספר מצוות ה'

(עשה מג) מצוות עשה להקטיר קטרת בכל יום בבקר ובערב על מזבח הזהב בהיכל.
שנאמר: "והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר כו'" שמות ל, ז. בין הערבים יקטירנה" שמות ל, ח.

מראי מקומות:
כריתות דף ו'; מנחות דף מ"ט;
רמב"ם הלכות תמידין פרק ג';
רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ב';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה כ"ח;
(עשה רמב"ן מנה קטרת בקר וערב לשני מצוות עשה);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קס"ז, ובסוף עשין קצ"ב.