המצווה הס"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו שיקריב כל מי ששגג בחטא מן החטאים הגדולים הידועים קורבן חטאת.
והוא אומרו יתעלה:

"ואם-נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ" (שם ד, כז).

וזו היא חטאת קבועה, כלומר שהיא לעולם חטאת בהמה.
וכבר ביארנו, שהעברות שחייבים על שגגתן חטאת זו, הן שחייבים על זדונן כרת, בתנאי שתהיה מצוות לא-תעשה ויהיה בה מעשה, כמו שנתבאר בתחילת כריתות.

הלכות מצווה זו כולה כבר נתבארו במסכת הוריות וכריתות ובכמה מקומות בשבת ושבועות וזבחים.

קכא. מצות קורבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחייבין עליה כרת - ספר החינוך

שיקריב כל שוגג בחטא מהחטאים הגדולים הידועים קורבן חטאת.
שנאמר (ויקרא ד כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ וגו'. וזאת היא הנקראת חטאת קבועה, כלומר שהיא לעולם קורבן בהמה ולא יעלה וירד לפי עושר המקריב ועוניו. והחטאים שיתחייבו עליהם חטאת (יבמות ט ב) הם לעולם אותן שחייבין על זדונם כרת, ובתנאי שתהיה מצות לא תעשה ויהיה בה מעשה (מכות יג ב).

כבר אמרנו כי משורשי הקורבן להשפיל הנפש החוטאת, כחטאת כאשם תורה אחת להם (ויקרא ז ו). אינני צריך להחזירו על כל אחד ואחד.

מדיני המצוה
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (הוריות ט א) שאין חיוב השוגג להביא חטאת אלא על עבירה שחייבים על זדונה כרת. ויש בתורה שלושה חטאים שאף על פי שיש בזדונן כרת, אין בשגגתן חטאת. ואלו הן: מגדף, ומבטל מילה, וחדל מעשות הפסח. ונתנו טעם בכל אחד ומפורש במקומו.
כל שאר העבירות שזדונן כרת, שגגתן חטאת קבועה, חוץ מטמא שאכל את הקודש, וטמא שנכנס למקדש, שאף על פי שזדונן כרת אין מביאין חטאת קבועה אלא קורבן עולה ויורד, שהוא עוף או קמח, כמו שמפורש בכתוב (ויקרא ה ו יג).
נמצאת למד, שכל העבירות שבתורה שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה, שלוש וארבעים הם. וחשב, כי כן תמצאם, ורובם בעריות. וכן מעניין זה מה שאמרו זכרונם לברכה (שבת קיב א) שאין חיוב הקורבן עד שיהא שוגג מתחילה ועד סוף. וחילוקי הידיעות שאפשר שיהיו לשוגג בשגגתו, רבות.
ויתר רובי פרטיה מבוארים בהוריות (יא א) ובכריתות (ב א), ובמקומות משבת (ע ב) ושבועות (יט א) וזבחים.

ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות.
ועובר עליה ולא הקריב חטאת קבועה על שגגתו, ביטל עשה.

מצווה קכב: מצוות עשה קרבן חטאת על שגגת כרת - ספר מצוות ה'

(עשה נב) מצוות עשה שיקריב היחיד קרבן חטאת קבוע על שגגתו.
שנאמר: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה וגו'ויקרא ד, כז.

מראי מקומות:
כריתות דף ב', ופרק ג'; שבת דף ס"ח, ע"ש בתוספות ד"ה אבל תינוק, ובדף ע"ג; מסכת הוריות;
רמב"ם הלכות שגגות פרקים ו', ז, ט"ו;
רמב"ם, ספר המצוות גדול מצוות עשה ס"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רי"ג.