המצווה הקכ"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלבשל שיירי מנחות חמץ.
והוא אומרו יתעלה:

"לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי" (ויקרא ו, י),

כאילו אמר שחלקם שהוא שיירי המנחה לא יאפה חמץ.
ומי שאפה אותו חמץ – חייב מלקות.
כמו שביארה המשנה ואמרה: וחייבין על אפייתה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ה ממנחות.

קלה. שלא לעשות שיירי מנחות חמץ - ספר החינוך

שלא לבשל שירי מנחות חמץ, והוא חלק המנחות אשר לכהנים, שנאמר (ויקרא ו י) במנחה לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי, והוא כאלו אמר חלקם שהוא שירי המנחה, לא יאפה חמץ. ובפירוש אמרו זכרונם לברכה במשנה (מנחות נה א) וחייבים על אפיתה חמץ.

מדיני המצוה
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שהמחמץ אחר המחמץ חייב, והמחמץ מנחה פסולה פטור, שנאמר (שם ב יא) אשר תקריבו לה’ לא תעשה חמץ, הכשרה לשם ולא הפסולה. חמצה בראש המזבח אינו לוקה, שנאמר אשר תקריבו לה’ לא תאפה חמץ, וזו כבר קרבה.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק ה' ממנחות.

ונוהגת מצוה זו בזמן הבית בזכרים ונקבות.
אפילו עבר ישראל אחד ואפאה חמץ חייב מלקות, ואין צריך לומר כהן.

מצווה קלו: מצוות לא תעשה, שלא לאפות שיורי מנחות חמץ - ספר מצוות ה'

[לא תעשה עה] מצוות לא תעשה, שלא לעשות שירי מנחות חמץ.
שנאמר: "לא תאפה חמץ וגו'" ויקרא ו, י.

מראי מקומות:
זבחים דף ל"ו; מנחות דפים נ"ה, נ"ו;
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק י"ב הלכות יד'- כא';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קכ"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ש"ל.