המצווה הצ' ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לשרוף קודשים שנטמאו.
והוא אומרו יתעלה:

"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף" (ויקרא ז, יט),

ובגמרא שבת החלו לבאר,

מה טעם אסור להדליק שמן תרומה שנטמא ביום טוב?
ואמרו: "שבתון עשה הוא, והווי יום טוב עשה ולא תעשה,
ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה".

עניין הדברים האלה הוא:
שעשית מלאכה ביום טוב אסורה, והעושה עובר על מצוות עשה, שכן ביטל מצוות עשה, והוא אומרו ביום טוב: "יהיה לכם שבתון" (שם כג, כד); ועובר על מצוות לא תעשה, לפי שעבר על לאו, והוא אומרו:

"כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב, טז),

כלומר: ביום טוב. אבל שרפת קודשים טמאים אינה אלא מצוות עשה, ולפיכך אסור לשרפם ביום טוב מחמת הכלל שהזכיר: "אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה".
ואמרו שם עוד דבר, וזו לשונו:

"כשם שמצווה לשרוף קודשים שנטמאו,
כך מצווה לשרוף שמן תרומה שנטמא".

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפסחים ובסוף תמורה.

קמו. מצות שריפת בשר קדש שנטמא - ספר החינוך

שנצטוינו לשרוף קודשים שנטמאו, שנאמר (ויקרא ז יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף.

משורשי המצוה
מה שכתבנו בנותר (מצוה קמג).

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (שקלים ח ו) שאם נטמא בפנים שורפין אותו בפנים, נטמא בחוץ שורפין אותו בחוץ. ובין שנטמא באב הטומאה או בולד הטומאה שורפין אותו. ונותר של קודשים קלים שורפין אותו הבעלים בבתיהם, וכל עצמות הקודשים שאין בהן מח אינן טעונין שריפה, חוץ מעצמות הפסח. והעניין הזה יחזק קצת טענותינו בהפסד הבשר שאמרנו, ועל כן העצמות שאינם באים לידי הפסד, אינן טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח לפי שהם באזהרת (שמות יב מו) ועצם לא תשברו בו, תשאר בהם ברוב מעט בשר עליו מפני אימת השבירה, ולפיכך אמרו עליהם דרך כלל בכולן שיהיו טעונין שריפה.

ואלו הן הנשרפין:
בשר קודש שנטמא או נותר או קורבן שנפסל, וכן המנחה שנטומאת או נפסלה או נותרה, ואשם תלוי שנודע לו לבעליו שלא חטא (אחר) [קדם] שנזרק דמן, וחטאת העוף הבאה על הספק, ושער נזיר טהור, והערלה וכלאי הכרם. הרי אלו ישרפו.

ואגב גררא נכתוב הנקברין, ואלו הן:
קודשים שמתו בין קודשי מזבח בין קודשי בדק הבית, וקודשים שהפילו יקבר הנפל, הפילה שליא תקבר ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפרי מצורע, ושער נזיר טמא, ופטר חמור, ובשר בחלב, וחולין שנשחטו בעזרה
ויתר פרטי המצוה מבוארים בפסחים וסוף תמורה. (שם לב לד)

ונוהגת שריפת הקודשים שנטמאו בזמן הבית בכהנים ובישראלים
כיצד? קודשים שטעונין שריפה במקדש שריפתן מוטלת על הכהנים. והנשרפין בכל העיר, כגון קודשים קלים הבעלים שורפין את חלקם אם נטמא או נותר בבתיהם. והעובר עליה ולא שרף בשר טמא או נותר שהוא בידו ביטל עשה זה.

מצווה קמז: מצוות עשה לשרוף קדשים שנטמאו - ספר מצוות ה'

(עשה סז) מצוות עשה לשרוף קדשים שנטמאו.
שנאמר: "והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' באש ישרף" ויקרא ז, יט.

מראי מקומות:
שבת דף כ"ה; פסחים דף פ"ב;
רמב"ם פסולי המוקדשין פרק י"ט, קרבן פסח פרק ד', תרומה פרק יב;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה צ';
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ר"ח.