מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



קנ. שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים - ספר החינוך

שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים, שנאמר (ויקרא י ו) ובגדיכם לא תפרמו, פירוש אל תקרעו בגדיכם.
ונכפלה מניעה זאת בכהן גדול, שנאמר עליו (שם כב י) ובגדיו לא יפרום. וכפל המניעה בו מפני תוספת דבר שבו, שאינו רשאי לקרוע על מת שימות, ואפילו שלא בשעת עבודה. ואמרו בספרא (אמור ב ג) ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום על מתו, כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהם. הא כיצד? כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלן.

משורשי המצוה
כתוב בפריעת הראש הקודם לזה (מצוה קמט).
ודין פרועי ראש וקרועי בגדים, שוים בכל דיניהם.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (ספרא שם) שחיוב קריעה זו הוא שתהיה כמו קריעה שקורעין על המתים, ומן הדומה שהיא טפח, שכן אמרו במועד קטן (כב ב) שאין קריעה פחותה מטפח.
ויתר פרטיה מבוארים.

ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה.
והעובר עליה ונכנס למקדש מן המזבח ולפנים קרוע בגדים ועבד חייב מיתה בידי שמים, ואם לא עבד הרי הוא באזהרה ולוקה. וזהו לדעת הרמב''ם זכרונו לברכה (ביאת מקדש א ט''ו).
אבל לדעת הרמב’’ן זכרונו לברכה, אין מלקות בנכנס למקדש קרוע בגדים, שאין אסור הכניסה בלא עבודה אלא מעלה מדבריהם. אבל אם עבד והוא קרוע בגדים לוקה, לפי מה שכתב בשם בעל הלכות.

מצווה קנא: מצוות לא תעשה, שלא ליכנס לקדש קרוע בגדים - ספר מצוות ה'

[לא תעשה פד] מצוות לא תעשה, שלא יכנסו כהנים (הכשרים לעבודה מן המזבח ולפנים) קרועי בגדים למקדש.
שנאמר: "ובגדיהם לא תפרומו" ויקרא י, ו.

מראי מקומות:
סנהדרין דף פ"ג;
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קס"ד,
(עשה וע"ש בהשגות רמב"ן שהוא סובר שהלאו שלא לעבוד מחוסר בגדים נכלל בו קרועי בגדים);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ש"ב.

המצווה הקס"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרו הכהנים מלהיכנס למקדש קרועי בגדים,
והוא אומרו:
"ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו" (שם).
ולשון ספרא:
"בגדיכם לא תפרמו – אל תקרעו בגדיכם".
וגם לאו זה נכפל בכהן גדול:
"ובגדיו לא יפרם" (שם כא, י).
ודע שכהן גדול אפילו שלא בשעת העבודה אסור לו לקרוע בגדיו על מת שמת לו, ובגלל תוספת זו כפל את הלאו הזה.
ובספרא:
"ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם – על מתו, כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהן. כיצד? כהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלן".

וכל מי שעבד ובגדיו קרועים – גם הוא חייב מיתה, לפי שדין פרועי ראש וקרועי בגדים אחד.

אבל הכניסה למקדש במצב זה הרי היא בלאו. וכהן גדול בלבד אסור לו לעולם לפרוע ולפרום אפילו לא נכנס למקדש, וזהו החלוק שבינו ובין כהן הדיוט בזה.