קסב. שלא לאכול שרץ הארץ - ספר החינוך
שלא לאכול שרץ הארץ, שנאמר
(ויקרא יא מא) וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל.
עם כל מה שבא באיסור המאכלות, כבר כתבתי למעלה
(מצוה קנט) מה שידעתי, אין צורך להחזירו בכל אחת.
כגון החילוק שחילקו זכרונם לברכה בשמונה שרצים האמורים בתורה משאר שרצים, שהם נחשים ועקרבים חיפושית ונדל וכיוצא בהן, שאמרו, ששמונה שרצים האמורים בתורה, שיעור חיוב אכילתן כשיעור טומאתן שהיא כעדשה, ושיעור האחרים בכזית, וכל השיעורין
(עירובין ד א) הלכה למשה מסיני.
ויתר פרטיה מבוארים במסכת חולין [י''ד סימן פד]
והעובר עליה ואכל כזית מתולעים שבארץ במזיד לוקה. ואם אכל משמונה שרצים, אפילו כעדשה - לוקה, בשוגג - פטור.
מצווה קסג: מצוות לא תעשה, שלא לאכול שרץ הארץ - ספר מצוות ה'
[לא תעשה צ] מצוות לא תעשה, שלא לאכול משרץ הארץ.
שנאמר: "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל"
ויקרא יא, מא.
מראי מקומות:
חולין דף ס"ז; מעילה דף פ"ז;
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות אסורות פרק ב' הלכות ו'-יא';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קע"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קל"א;
שו"ע יורה דעה סימן פ"ד;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ר"י.
המצווה הקע"ו ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלאכול שרץ הארץ,
כגון התולעים והחפושיות והטחביות, וזהו הנקרא: שרץ הארץ.
והוא אומרו יתעלה:
"וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל" (ויקרא יא, מא).
והאוכל מהם דבר – חייב מלקות.