מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



קצו. שלא לגלות ערות אחותו מן האב והיא בת אשת אביו - ספר החינוך

שלא לגלות ערות בת אשת אביו כשתהיה אחותו. כלומר שהיא בת אביו, שאלו בת אשת אביו שאינה אחותו כבר אמרנו למעלה (מצוה קצב) שמותר לשא אותה לאשה לכתחלה. אלא פירושו, בת אשת אביו והיא אחותו, שנאמר (ויקרא יח יא) ערות בת אשת אביך לא תגלה.

וכבר כתבתי למעלה בערות אחות, שהלאו הזה בא כדי שישים אחותו מנשואת אביו ערוה בפני עצמה, וכעין מה שאמרנו באמו (מצוה קצ), שאם היא אשת אב חייב בה שתים משום אם ומשום אשת אב.
והראיה מה שאמרו זכרונם לברכה ביבמות (כב, ב) תנו רבנן הבא על אחותו, והיא בת אשת אביו, חייב משום אחות ומשום בת אשת אביו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד. מאי טעמיהו דרבנן אמרי מכדי כתיב ערות אחותך בת אביך וגו', ערות בת אשת אביך מולדת אביך למה לי, שמע מנה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו. נמצא שהשוכב עם אחותו שהיא מאנוסת אביו אין בה אלא לאו אחד, והשוכב עם אחותו שהיא מנשואת אביו יתחייב שני לאוין, ובשוגג חייב להביא שתי חטאות.
ומשפטי ה’ צדקו, כי אחר שתרחיק התורה קרבת האחות ראוי להחמיר באותה שהיא אחות גמורה, רוצה לומר מן הנשואין, כי היא נקראת אחות אמה.
וכעניין זה כתב הרמב’’ן זכרונו לברכה (אחרי מות יח ט).

דיני המצוה
בסוף הסדר (מצוה ריא) תראה היכן הם.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן.
והעובר על זה ושכב את אחותו מנשואת אביו במזיד חייב כרת, בשוגג מביא שתי חטאות, כמו שאמרנו.

מצווה קצז: מצוות לא תעשה, שלא לבא על אחותו בת אשת אביו - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קו] מצוות לא תעשה, שלא לבוא על אחותו בת אשת אביו.
שנאמר: "ערות בת אשת אביך וגו' לא תגלה ערותה" ויקרא יח, יא.

מראי מקומות:
יבמות דף כ"ב;
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ב' הלכה ג';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, של"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ק"ד, ק"ה;
שו"ע אבן העזר סימן ט"ו.

המצווה השל"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלבוא על בת אשת האב אם היא אחותו.
והוא אומרו יתעלה:
"בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערוותה" (שם, יא).

לאו זה בא לעשות בת אשת האב ערווה בפני עצמה.
והראיה שבת אשת האב ערווה בפני עצמה היא, שהבא על אחותו בת נשואת אביו חייב שתים: משום אחותו ומשום בת אשת אביו, כמו הבא על אמו שהוא חייב שתים: משום אמו ומשום אשת אביו, כמו שביארנו. וזה לשונם:

אמרו בפ"ב מיבמות:
"תנו רבנן: הבא על אחותו והיא בת אשת אביו –
חייב משום אחותו וחייב משום בת אשת אביו,
ר' יוסי ביר' יהודה אומר: אינו חייב אלא משום אחותו בלבד.
מאי טעמיהו דרבנן?
אמרי: מכדי, כתיב 'ערוות אחותך בת אביך' וגו' –
'ערוות בת אשת אביך מולדת אביך' למה לי?
שמע מינה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו".

והעובר על לאו זה, כלומר: אחותו בת נשואת אביו – בכרת, בלבד אם היה מזיד;
ובשוגג מקריב חטאת קבועה.