ר. ערות אשת אחי אביך לא תגלה - ספר החינוך

שלא לבוא על אשת אחי האב, וזאת נקראת בכתוב 'דודתו' לפי שהיא אשת דודו, שנאמר (ויקרא יח יד) אל אשתו לא תקרב דודתך היא.
ואזהרה זו היא מכיון שנתארסה לדודו, כלומר, שנתקדשה לו, ואין צריך לומר אחר שנשאת לו, ובין בחיי דודו ואפילו גרשה, ובין אחר מיתתו (יבמות צז א).

משורשי המצוה
כתבנו למעלה (מצוה קצ).

דיני המצוה
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (יבמות נד, ב), שאחי אביו נקרא לעניין איסור זה של אשתו כשהוא אחי אביו מצד אב, אבל אחי אביו מצד אם אינו באיסור זה של אל אשתו לא תקרב מדין תורה, אלא שחכמים גדרו גדר ואסרו אפילו אשת אחי אביו מצד אם, כדי להרחיקנו הרבה שלא לגע לאיסור תורה. וכן אסרו גם כן אשת אחי אמו, בין שהוא אחיה מצד אב לבד או מצד אם לבד, ואף על פי שאשת אחי אמו אינה אסורה כלל דבר תורה, מפני שאסרה התורה אשת אחי אביו מצד אב שנקרא דודו, הוסיפו הם באיסור לגדר כל אחד מאלו הדומים לו.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן.
והעובר עליה ושכב את אשת אחי אביו מצד אב בחיי דודו במזיד ויש עדים, מיתת שניהם בחנק, שכן הוא הדין הבא על אשת איש בחנק, ואם שכב אותה אחרי מות דודו, במזיד חייב כרת, ואם יש עדים לוקה, בשוגג מביא חטאת קבועה, כמו שידוע לנו דכל שבזדונו כרת בשגגתו חטאת. ואם שכב את אשת אחי אביו מצד אם, או את אשת אחי אמו, בין מצד אב או מצד אם, במזיד מכין אותו מכת מרדות, בשוגג פטור.

מצווה רא: מצוות לא תעשה, שלא לבא על אשת אחי אביו - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קי] מצוות לא תעשה, שלא לבא על דודתו (היא אשת אחי אביו).
שנאמר: "אל אשתו לא תקרב דודתו היא" ויקרא יח, יד.

מראי מקומות:
סנהדרין דף נ"ד;
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ב' הלכה ב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, שמ"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ק"י;
שו"ע אבן העזר סימן ט"ו;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ש"ג.

המצווה השמ"ב ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלבוא על אשת אחי האב,
והוא אומרו:

"אל אשתו לא תקרב דדך היא" (שם יד).

והעובר על לאו זה, בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.