מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



רמ. שלא להלבין פני אדם מישראל - ספר החינוך

שלא לבייש אחד מישראל. וזה העוון יקראו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ג טו) 'מלבין פני חברו ברבים'. והלאו הבא על זה הוא מה שכתוב (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.
ואמרו בספרא (קדשים ד ח) מנין שאם הוכחתו אפילו ארבעה או חמשה פעמים חזור והוכיח? שנאמר 'הוכח תוכיח'. יכול אפילו פניו משתנות? תלמוד לומר 'ולא תשא עליו חטא'.

שורש המצוה
ידוע, לפי שהבושת צער גדול לבריות אין גדול ממנו, ועל כן מנענו האל מלצער בריותיו כל כך, כי אפשר להוכיחם ביחוד ולא יתביש החוטא כל כך.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (יומא פו ב), שלא בכל הדברים הוזהרנו בכך, אלא בדברים שבין אדם לחברו, אבל בדברי שמים אם לא חזר מן התוכחה שבסתר מצוה להכלימו ברבים ולפרסם חטאו ולבזותו ולקללו עד שיחזור למוטב, כדרך שעשו הנביאים לישראל.
ומה שאמרו זכרונם לברכה (ברכות מג ב) על דרך אזהרה בעניין זה נוח לו לאדם, שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, מנא לן? מתמר, שלא רצתה להלבין פני חמיה לאמור בפרסום שממנו היא הרה, ולולא שמצאה הערבון והודיעה הדבר ברמז היתה נדונת בשריפה ולא הלבינה פניו.
ושאר פרטי המצוה במקומות מהגמרא בפיזור ובמדרשות.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן
ועובר עליה והלבין פני חברו ברבים במזיד שלא מחמת עבירה על העניין שאמרנו, עבר על מצות מלך, אבל אינו לוקה, לפי שאין בו מעשה.
וכמה שלוחים למקום להפירע מעוברי רצונו.

מצווה רמא: מצוות לא תעשה, שלא לבייש אדם מישראל - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קמג] מצוות לא תעשה, שלא לבייש את חברו.
שנאמר: "ולא תשא עליו חטא" ויקרא יט, יז.

מראי מקומות:
שבת דף נ"ד; ערכין דף ט"ז; בבא מציעא דף נ"ח;
רמב"ם הלכות חובל פרק ג' והלכות דעות פרק ו' הלכה ח';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, ש"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ו';
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קכ"ו.

המצווה הש"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו שלא לבייש זה את זה,
ועוון זה הוא שקוראים אותו: מלבין פני חברו ברבים.
והאזהרה שבאה בזה הוא אמרו:
"הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (שם, יז).
ובספרא אמרו:
"מנין אם הוכחתו אפילו ארבע וחמש פעמים, חזור והוכח?
ת"ל: 'הוכח תוכיח'.
יכול אפילו את מוכיחו ופניו משתנות?
ת"ל: ,ולא תשא עליו חטא'".

אבל פשט הכתוב הרי הוא מזהיר, שלא תחשוב לו עוון בלבך, ושלא תזכרהו.