המצווה הקס"ז ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהר כהן גדול מלהמצא עם מת תחת אהל אחד
ואפילו מתי מצווה, כלומר: קרוביו,
והוא אומרו:

"ועל כל נפשת מת לא יבא" (שם, יא).

ואם נטמא, ואפילו לאביו ולאמו – לוקה.

רע. שלא יכנס כהן גדול באוהל המת - ספר החינוך

שלא יכנס כהן גדול באוהל המת, ואפילו לששה מתי מצוה, שנאמר (ויקרא כא יא) ועל כל נפשות מת לא יבוא. כלומר לא יבוא בתוך הבית עמהם, דלשון 'לא יבוא' - ביאת בית משמע.

משורשי המצוה
מה שכתבתי למעלה במצוה רס''ג בסדר זה, שעניין הטומאה ראוי להתרחק מן הכהנים שהם קדושים עושי מלאכת ה’ יתברך תמיד, והכהן הגדול הנבדל להיות קודש קודשים, עם היותו בעל גוף, נפשו תשכון תמיד בתוך המשרתים העליונים, על כן לא תחוש התורה עליו להתיר לו טומאה לעולם, ואפילו בקרובים, כמו לכהנים הדיוטים שכתבתי למעלה (מצוה רסג) דחס רחמנא עליהם, שישפכו נפשם בבית המת כי יחם לבבם על קרוביהם. מה שאינו כן בכהן הגדול, כי מרוב דבקות נפשו למעלה יתפשט לגמרי מטבע בני איש, וישכיח מלבו כל עסק עולם הזה הנפסד, ועל חברת הקרוב לא תבכה נפשו, כי כבר הוא נפרד ממנו בעודנו בחיים.
ובדיני טומאת המת ואוהל המת דברתי מעט כמנהגי בסדר זה, אין ראוי להחזירו פן יכבד על הקורא. [הלכות אבל פ''ג].

ונוהג איסור זה בזמן הבית
שיש שם כהן גדול ובכל מקום שיהיה, ואפילו אם היה מקרה שיצא לחוצה לארץ מוזהר מהכנס באהל המת. ואם עבר ונכנס שם במזיד, ואפילו אביו או אמו מתים בבית, לוקה.

מצווה רעא: מצוות לא תעשה, שלא יכנס כהן גדול לאוהל המת - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קסה] מצוות לא תעשה, שלא יבא כהן גדול באוהל עם מת.
שנאמר: "ועל כל נפשות מת לא יבא" ויקרא כא, יא.

מראי מקומות:
נזיר דפים מ"ב, מ"ז; מכות דף כ"א;
רמב"ם הלכות אבל פרק ג' הלכה י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קס"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רל"ז;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן פ"ט;
שו"ע יורה דעה סימן שע"א.