המצווה הס"א ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו שיהא כל קורבן שנקריב שלם במינו,
תמים מן-המומים שעליהם נאמר בכתוב ובמסורת שהם מומים.
והוא אומרו יתעלה:

"תמים יהיה לרצון", (ויקרא כב, כא).

ולשון ספרא:

"תמים יהיה לרצון - מצוות עשה".

וכבר הביאו ראיה, שיינות הנסכים ושמנם וסלתם יהיו בתכלית הטוב והשלמות מכל קלקול, ואומרו יתעלה:

"תמימים יהיו לכם וניסכיהם" (במדבר כח, לא).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק י' ממנחות.

רפו. מצות הקורבן להיות תמים - ספר החינוך

שיהיה כל קורבן שנקריבהו שלם במינו מן המומין שבאו בכתוב ומאותן שבאה הקבלה עליהם שהם מומין, והוא מה שנאמר על זה (ויקרא כב כא) תמים יהיה לרצון.
ואמרו בספרא (אמור ז ט) 'תמים יהיה' - מצות עשה, והביאו ראיה (מנחות פז א) על היות הנסכים וסלתם ושמנם בתכלית השלמות מההפסד, מדכתיב (במדבר כח לא) תמימם יהיו לכם ונסכיהם.

שורש המצוה נגלה
עם מה שהקדמנו למעלה, בעניין הקרבנות על צד הפשט, שהם לעורר ולכוון מחשבת בני איש אל ה’ ברוך הוא, כי האדם מתפעל בכוח מעשיו, על כן ראוי על כל פנים להיות הקורבן בלי מום, כי מזימות בן אדם לא ינוחו ולא יתפשטו במין הפחות בחשוב, כי הלבבות יתעוררו בחשוב ובשלם במינו יותר, וזה דבר ידוע לכל מבין.

מדיני המצוה
המומין שמנו חכמים זכרונם לברכה שפוסלין בקורבן, שהם שבעים ושלושה, חמשים מהם, בין באדם בין בבהמה, והעשרים ושלושה, מיוחדים בבהמה ואינן ראויין להיות באדם. וכמו כן יש מומין שהם מיוחדים באדם שאינם ראויים להיות בבהמה והן תשעים, כמו שנכתב בסדר זה (מצוה רעה) גבי מומין הפוסלין בכהן.
וכן מה שחלקו זכרונם לברכה (חולין קל, א) בין מום קבוע למום עובר.
ומה שאמרו (זבחים קטז, א) שאין המומין פוסלין בקורבן עוף, שלא נאמר בהן תמים זכר. ובמה דברים אמורים? במומין קטנים, אבל עוף שיבש גפו או נסמית עינו או נקטעה רגלו אסור לגבי המזבח.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק שמיני ממנחות (ה' איסורי מזבח פ''א).

ונוהגת מצוה זו בזמן הבית
והעובר עליה ושחט או זרק הדם או הקטיר האמורין מבהמה בעלת מום על המזבח, ביטל עשה זה, מלבד שעבר על לאו, וכמו שנכתוב בעזרת ה’ (מצוה רפח רצ).
וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (שם א ד) נמצאת למד, שאם הקדיש בעל מום ושחטו וזרק דמו והקטיר אמוריו על המזבח, לוקה ארבע מלקיות, ועל מה שאמר שאם הקדיש – לוקה, צריך עיון.

מצווה רפו: מצוות עשה, שיהיה כל קורבן תמים - ספר מצוות ה'

(עשה קח) מצוות עשה שיהיה כל קרבן תמים בלא מום.
שנאמר: "תמים יהיה לרצון" ויקרא כב, כא.

מראי מקומות:
מסכת מנחות פרק ט';
רמב"ם הלכות איסורי המזבח פרק א' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ס"א;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קע"ו.