מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הקס"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו ליטול לולב ולשמוח לפני ה' שבעת ימים.
והוא אומרו יתעלה:
"ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'" (שם שם, מ).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת סוכה.
ושם נתבאר, שאין מצווה זו חובה שבעת ימים אלא במקדש בלבד;

אבל בשאר המקומות, ביום הראשון בלבד היא חובה מן התורה.
שאין הנשים חייבות במצווה זו.

שכד. מצות נטילת לולב - ספר החינוך

מצות לולב, שנקח ביום ראשון של חג הסוכות בידינו, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל, שנאמר (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.
ובא הפירוש (סוכה לה א) כי פרי עץ הדר זה האתרוג וכפת תמרים הוא הלולב, ונכתב כפת חסר וי''ו, לרמז שהחיוב שנקח לולב אחד ולא שנים ושלושה או יותר וענף עץ עבות הוא ההדס, וערבי נחל היא הערבה הידועה בישראל.

משורשי המצוה
הקדמה. כבר כתבתי לך בני כמה פעמים במה שקדם, שהאדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד, ורעיוניו וכל עשתונותיו נתפשות אחרי פועל ידיו, אם טוב ואם רע. ועל כן כי רצה המקום לזכות את עמו ישראל אשר בחר, הרבה להם מצות להיות נפשם מתפעלת בהן לטובה תמיד כל היום.
ומכלל המצות שצונו להתפיש מחשבתנו בעבודתו בטהרה, היא מצות התפלין להיותן מונחות כנגד אברי האדם הידועים בו למשכן השכל. והם הלב והמוח, ומתוך פעלו זה, תמיד ייחד כל מחשבותיו לטוב, ויזכור ויזהר תמיד כל היום לכון כל מעשיו ביושר ובצדק.

וכמו כן מצות הלולב עם שלושת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופרות האילן לבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף. וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותה העת לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו יתברך.
ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלקים בעת ההיא, צונו ה’ לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו, והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעת המינין כולם משמחי לב רואיהם.

ועוד יש בארבעה מינין אלו עניין אחר, שהם דומים לאברים שבאדם היקרים.
שהאתרוג דומה ללב, שהוא משכן השכל, לרמז שיעבד בוראו בשכלו,
והלולב דומה לשדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמז שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא.
וההדס דומה לעינים, לרמוז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו,
והערבה דומה לשפתים, שבהן יגמר האדם כל מעשהו בדבור, לרמז שישים רסן בפיו ויכון דבריו ויירא מהשם יתברך אף בעת השמחה.

וטעם שאינו נוהג במדינה אלא יום אחד, לפי שידוע, כי עיקר השמחה, ביום ראשון הוא.
ואם תשאל שמיני עצרת שיש בו שמחה גדולה לישראל, למה לא היה ניטל בו?
התשובה, כי יום שמיני עצרת כולו לשם יתברך וכמו שאמרו זכרונם לברכה משל למלך שעשה סעודה וכו'. כדאיתא במדרש, ולבסוף אמר להם עכבו עמי יום אחד, שקשה עלי פרידתכם, ולפיכך נקרא עצרת, ואם כן אין צריך זכרון אחר.
וחג הפסח אין צריך הזכרה בלולב, שהרי מצה ומרור וגופו של פסח בין ידיו, ועוד שאינו זמן שמחה כמו חג האסיף.
וחג השבועות גם כן אין צריך הזכרה אחרת, כי עיקר הרגל אינו אלא מצד מתן תורתנו, והיא זכרוננו הגדול לישר כל ארחותינו.
זהו הנראה לי בעניינים אלו על צד הפשט, והאמנתי כי יש אל המקבלים סודות נפלאים במצות הלולב ושלושת המינים.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (מנחות כז א) שארבעה מינין אלו, מצוה אחת הן ומעכבין זה את זה, בשאין לו. אבל אם יש לו ונטלן בזה אחר זה יצא, דקיימא לן לולב אין צריך אגד.
ונוטלין לולב אחד, ואתרוג אחד, ושני בדי ערבה, ושלושה בדי הדס כשר, כלומר, שיהיו עליו, עשויין תלתא תלתא בקינא כמו שמפורש בגמרא (סוכה לב, ב), ולזה רמז הכתוב כשקראו עבות.
ושיעור אורכו של לולב לכל הפחות ארבעה טפחים, והדס וערבה שלושה טפחים שהן עשר אצבעות בגודל, ושיעור אתרוג אין פחות מכביצה.

ודין הדברים שהלולב והאתרוג והערבה וההדס נפסלין בהן (סוכה כט לד), ודין שותפין שקנו אתרוג בשותפות או אחים שקנוהו מתפיסת הבית, שאם קנוהו על דעת לצאת בו יוצאין בו כל אחד מהם ואין צריכין זכיה זה מזה, כן הורו לנו מורנו, ישמרם אל. ודיני הנענוע שהחיוב להוליך ולהביא ולהעלות ולהוריד. והעניין, לעורר הנפש שתזכור בעת השמחה כי הכל לשם יתברך, ממעלה עד מטה וארבע רוחות, שהכל נכלל בזה.
ויתר פרטיה, מבוארים במסכת סוכה.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן
בזכרים ולא בנקבות. והעובר עליה ולא נטל ארבעה מינין אלו ביום ראשון של חג הסוכות שלא חל בשבת בכל מקום, וכן בכל שבעה במקדש, ביטל עשה זה.
ובמקדש היה ניטל ביום ראשון אפילו בשבת.

מצווה שכה: מצוות עשה ליטול ארבע מינים בסוכות - ספר מצוות ה'

(עשה קכז) מצוות עשה ליטול בחג הסוכות ארבע מינים שבלולב.
שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פני עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" ויקרא כג, מ.

מראי מקומות:
מסכת סוכה פרק ג', פרק ד';
רמב"ם הלכות לולב פרקים ז'-ח';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קס"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין מ"ד;
שו"ע אורח חיים סימן תרנ"א;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קצ"ג.