המצווה הרכ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלאסוף גם מה שמצמיחים האילנות מן הפירות בשנה שביעית
כדרך שאנו אוספים פירות כל שנה, אלא נעשה בכך שינוי כדי להראות שהוא הפקר.
והוא אומרו יתעלה:
"ואת ענבי נזירך לא תבצר" (שם ה).
בא הפירוש:
"לא תבצר כדרך הבוצרים.
ומכאן אמרו:
תאנים של שביעית אין קוצין אותן במקצה, אבל קוצה הוא בחרבה;
ואין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בערבה;
ואין עושין זיתים בבד ובקטבי,
אבל כותש הוא ומכניס לבודדה".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו עם שלפניה במסכת שביעית.
שכט. שלא נאסוף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה - ספר החינוך
שלא נאסף מה שיוציאו האילנות בשנה השביעית כדרך שאוספין בני אדם פרות אילנותיהם בכל שנה. אבל יש לנו לעשות בדבר שינוי כדי להראות שהכל כהפקר בשנה זו. וזהו פירוש
(ויקרא כה ה) ואת ענבי נזיריך לא תבצר. כלומר, שלא תבצר כדרך הבוצרים, שכן בא עליו הפירוש המקבל, וכמו שאמרו זכרונם לברכה
(שביעית פ''ח מ''ו) מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצין אותן במקיצה, אבל קוצה הוא בחרבה
[-סכין], ואין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בערבה, אין עושין זיתים בבד ובקוטב, אבל כותשם הוא ומכניס לבודדה.
ופירוש 'נזירך', כלומר שהנזרת והפרשת אותם מבני אדם ולא עשית מהן הפקר - לא תבצור אותם עד שתפקירם, כן הוא דעת רש''י זכרונו לברכה, כי הוא סובר שהשומר שדהו ופרותיו בשביעית אין הפירות נאסרין. וכן כתב בפירושיו בסוכה וביבמות. וכן הדבר למד מדין תורה בראיות נכונות.
ומה שאמרו בתורת כהנים
(בהר א ג) 'ואת ענבי נזירך לא תבצור - מן השמור בארץ אי אתה בוצר, אבל בוצר אתה מן המופקר', נפרש לדעתנו זה: מן השמור בארץ אי אתה בוצר,
בעוד שיהא שמור אסור לך לבצור מהם, אבל לא שייאסרו הפרות בכך.
ו
הרמב’’ן זכרונו לברכה פרש 'נזירך' - כלומר גפן שלא עבדוהו ולא זמרו אותו, כי כל גפן שלא יזמר ולא יעבד אמר שייקרא כן. ויאמר הכתוב שאפילו כרם הנזירות לא נבצר כדרך שבוצרין בשאר השנים, וכל שכן כרם שנעבד.
עם מצות שביעית שלפניה אחד הוא. והנה כתבתי לך מקומה איה
(מצוה פד), ושם תמצא באיזה מקום נוהגת ובאיזה זמן, ובמסכתא הבנויה על עניינים אלה והיא מסכת שביעית שם יתבארו כל דיני מצות אלו בארוכה, תזכה ותלמד ותלמד.
מצווה של: מצוות לא תעשה, שלא לבצור ענבים בשביעית - ספר מצוות ה'
[לא תעשה רב] מצוות לא תעשה, שלא ללקט פירות אילנות בשמטה.
שנאמר: "ואת ענבי נזירך לא תבצור"
ויקרא כה, ה.
מראי מקומות:
מסכת שביעית פרק א', פרק ג';
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד' הלכות כב'-כד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רכ"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רס"ט.
