מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הרנ"ז ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלהעביד עבד עברי בעבודות שיש בהן זלזול גדול והשפלה, שבכמותן עובד עבד כנעני.
והוא אומרו יתעלה:
לא תעבוד בו עבודת עבד" (ויקרא כה, לט).
ובספרא:
"שלא יטול אחריך בלינטא ולא יטול לפניך כלים למרחץ".

ולינטא מחצלת קטנה שיושב עליה כשייגע בהתעמלות, ולוקח אותה העבד ומוליכה אחר אדוניו. וכן כל הדומה לעבודות אלו מזהר מלהטילן על עבד עברי, אלא רק ישמשנו בדברים שמשמש בהם השכיר והפועל שהסכים עמו לעשות לו עבודה מסוימת, אמר ה': "כשכיר כתושב יהיה עמך" (שם ט).

שמד. שלא נעבוד בעבד עברי עבודת בזיון כמו עבודת כנעני - ספר החינוך

שלא נעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בה בזיון גדול והכנעה שדרך לעבוד כן בעבד כנעני. שנאמר (ויקרא כה לט) לא תעבד בו עבדת עבד.
ואמרו זכרונם לברכה בספרא (בהר ז ב) בפירוש עניין זה. שלא יטול אחריך 'בלנשיא' והוא כלי של בגד קטן שעושין בני אדם לישב עליו בכל מקום שהם כשהם יגעים, ודרך העבד הנבזה שנוטל אותו כלי ומוליכו אחר אדוניו. וכמו כן אמרו ולא יטול לפניו כלים לבית המרחץ, והם זכרונם לברכה בארו אלו המלאכות, והוא הדין שנלמד מהן לכל כיוצא בהן.

נמצא שיש לו לאדם שיתן אל לבו איזו מלאכה יצוה לעבדו עברי, וזהו מכלל מה שאמרו זכרונם לברכה (קדושין כב, א) 'כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו'. ומכל מקום מה שאמר הכתוב 'כשכיר כתושב יהיה עמך', יש ללמוד שיכול אדם לצוותו בכל הדברים שדרך בני אדם לצוות השכיר והתושב. ובאמת, השכיר שהוא אדם בן חורין, ברוב איננו נשכר למלאכה בזויה, וכמו כן התושב, שהוא אדם שבא לגור בארץ אחרת, ודרכן של תושבים לעבוד בעל הבית שהם מתגוררים עמו לרצונם, ועל כן לא יעשה עמו מלאכה בזויה ביותר. ועל כן אמר הכתוב 'כשכיר כתושב יהיה עמך', ששני אנשים אלו, אף על פי שהם עובדים, אין עבודתם עבודה בזויה ברוב הפעמים.
ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות, ויכבד אדוניו בכל כוחו, ולא יתגאה בכל זה שאמרנו.

משורשי המצוה
כדי שיתן האדם אל לבו כי האומה שלנו היא הנכבדת מכולן, ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו. ויתן אל לבו גם כן, כי כמו שזה העבד העברי נמכר לו מפני דחקו, כך אפשר שיקרה לקונה אותו, או לאחד מבניו, אם יגרם להם החטא. ובכבדו עבדו, יחשוב מחשבה זו בלי ספק. ומתוך מחשבתו זאת, יזהר מחטוא לה'.
ועוד תועלת אחרת בדבר, שילמד האדם נפשו במידת החסד והרחמים, ויתרחק ממידת האכזריות הרעה. ובהכין נפשו אל הטובה תקבל הטוב, והשם חפץ להעניק מברכותיו אל בריותיו, כמו שכתבתי פעמים הרבה במצות הקודמות.

דיני המצוה
מה שדקדקו זכרונם לברכה פרק קמא דקדושין (כב ב), ממה שאמר הכתוב כי טוב לו עמך (דברים טו טז) -
עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן.
וכן אמרו זכרונם לברכה (ספרא ז ג) שלא ידור האדון בכרך, והעבד בכפר, שנאמר (ויקרא כה מא) ''ויצא מעמך''.
ויתר פרטיה בספרא ובקדושין [יו''ד סימן רסז].

ונוהגת בזכרים ונקבות בזמן שהיובל נוהג.
וכבר כתבתי בראש הסדר (מצוה של) באיזה זמן היובל נוהג. ואף על פי שאין ראוי לאשה שתקנה עבד מפני החשד, בכלל המצוה היא מכל מקום.
והעובר על מצוה זו, ועבד בעבד עברי בעבדות הבזויות, עבר על לאו זה, אבל מן הדומה שאין בזה חיוב מלקות, לפי שאין בו מעשה, כי בדברים יוסר עבד לעשות מלאכתו בזויה או נכבדת. וכבר כתבתי למעלה (מצוה רמא) כי כל לאו שאפשר לעבור עליו מבלי מעשה, אף על פי שנעשה בו שום מעשה, שאין לחייבו מלקות עליו, דלאו שאין בו מעשה נקרא מכל מקום; זה דרכי זך בעיני.

מצווה שמה: מצוות לא תעשה, שלא לעבוד בעבר עברי בבזיון - ספר מצוות ה'

[לא תעשה ריא] מצוות לא תעשה, שלא לעבוד בעבד עברי בדברים מיוחדים לעבד כנעני.
שנאמר: "לא תעבוד בו עבודת עבד" ויקרא כה, לט.

מראי מקומות:
מכילתא תורת כהנים;
רמב"ם הלכות עבדים פרק א' הלכות ז', ט';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רנ"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קע"ו.