המצווה המשלימה ר"ס ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

[אסור לגוי להעביד עבד עברי בפרך]
האזהרה שהוזהרנו מלהניח גוי הגר בארצנו שיעביד בפרך עבד עברי שמכר לו את עצמו.
והוא אומרו יתעלה:

"לא ירדנו בפרך לעיניך" (שם, נג),

ולא נאמר הואיל ועבד זה פשע בעצמו ומכר עצמו לגוי נעזבנו לקבל פרי מעשיו, אלא נפקח על הגוי בכך ונמנענו מלהעבידו עבודת פרך.
ולשון ספרא:

"לא ירדנו בפרך לעיניך – אין אתה מצווה אלא לעיניך",

כלומר: שאינך מחייב לפקח עליו בביתו אם הוא מעבידו עבודת פרך או לא, אלא כל זמן שנראהו שהוא עושה זאת נזהירנו עליו.

שמח. שלא להניח לגוי לעבוד בעבד עברי הנמכר לו - ספר החינוך

שלא נניח הגוי השוכן בארצותינו להעביד בעבד עברי שמכר עצמו לו בעבודת פרך. שנאמר (ויקרא כה נג) לא ירדנו בפרך לעיניך. ולא נאמר: אחר שזה העברי עבר על נפשו ומכר עצמו לגוי, נניחנו לסבול כל עבודה.
ואמרו בספרא (בהר ח ח) לא ירדנו בפרך לעיניך. אין אתה מצוה אלא לעיניך, כלומר, שאין אנו חייבים לחזר עליו ולהכנס בבית הגוי לראות אם יעבידנו בפרך אם לא, אלא כל זמן שנראה הדבר נמנענו ממנו.

שורש מצוה זו נגלה הוא לכל רואי השמש.

דיניה כלולים בעיקרה.

ונוהגת בזכרים ונקבות
בזמן שידנו תקיפה על האומות, שיש בנו כוח עליהם לצוותם לעשות דבר או שלא לעשותו. והעובר על זה וראה הגוי מעביד הישראל בעבודת פרך, ויש כוח בידו למונעו ולא מנעו עובר על לאו זה, אבל אין מלקין אותו עליו, לפי שאין בו מעשה.

מצווה שמח: מצוות לא תעשה, שלא להניח לגר תושב לעבוד בעבד עברי בפרך - ספר מצוות ה'

[לא תעשה ריד] מצוות לא תעשה, שלא להניח לעבוד בעבד עברי עבודת פרך.
שנאמר: "לא ירדנו בפרך לעיניך" ויקרא כה, נג.

מראי מקומות:
תורת כהנים; סנהדרין דף פ"ו; קדושין פרק א';
רמב"ם הלכות עבדים פרק א' הלכה ו';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ר"ס;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קע"ז.