מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



לח. שלא לחמוד - ספר החינוך

שלא להעלות במחשבתנו לעשות תחבולה לקחת לנו מה שהוא לזולתנו מאחינו, שנאמר (שמות כ יד) לא תחמד בית רעך וגו'.
וכבר הוכיחו ז''ל (מכילתא יתרו) מפסוק אחר דכתיב (דברים ז כה) לא תחמוד וגו' ולקחת לך, שאיסור לאו דלא תחמוד אינו נגמר עד שיעשה בו מעשה. ואפילו נתן הדמים לחברו על החפץ, עובר גם כן על לאו דלא תחמוד, שאין לאו דלא תחמוד נתקן בנתינת הדמים, כל זמן שדרך הכרח לקחו ממנו, כן הוא הפירוש האמיתי לרבותינו ז''ל.

משורשי מצוה זו
לפי שמחשבה רעה היא זו וגורמת לו לאדם תקלות הרבה, שאחר שיקבע במחשבתו לקחת ממנו אותו הדבר שחמד מתוך אותה תאווה רעה, לא ישגיח בשום דבר, ואם לא ירצה חברו למכרו יאנוס אותו ממנו, ואם יעמוד כנגדו אפשר שיהרגנו, כאשר מצינו בנבות שנהרג על כרמו שחמד ממנו אחאב (עיין הלכות גזילה ואבידה פ' א' ה' י''א).

דיני המצוה
איך ראוי להתרחק הרבה מן המידה הרעה הזאת, מבוארים במקומות ובגמרא בפיזור ובמדרשות (ח''ה סוף סימן שנט).

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
ועובר עליה וחמד, ואפילו עשה בו שום מעשה, אינו חייב מלקות, לפי שהוא דבר שניתן להישבון, שהרי אפילו אנסו ממנו להישבון נתן. ומכל מקום הרי הוא כעובר על מצות המלך יתעלה, וכמה שלוחים יש למלך יתעלה ליטול נקמתו ממנו.

מצווה לח: מצוות לא תעשה, לא תחמוד - ספר מצוות ה'

[לא תעשה כד] מצוות לא תעשה, שלא לחמוד דבר של חברו.
שנאמר: "לא תחמוד וגו'" שמות כ, יד.

מראי מקומות:
בבא מציעא דף ה';
רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק א' הלכה ט';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רס"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קנ"ח;
שו"ע חושן משפט סימן שנ"ט;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן י"ט.

המצווה הרס"ה ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

[לא תחמוד]
האזהרה שהוזהרנו מלהעסיק מחשבותינו בתחבולות איך לרכוש קנין זולתנו מאחינו,
וזהו אמרו יתעלה:
"לא תחמד בית רעך" (שמות כ, יז).
ולשון המכילתא:
"לא תחמד – או אפילו חימוד בדיבור?
תלמוד לומר: 'לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך' (דברים ז, כה),
מה להלן עד שיעשה מעשה, אף כאן נמי עד שיעשה מעשה".

הנה נתבאר לך שלאו זה מזהיר מלעשות תחבולות כדי שנשיג לעצמנו דבר שחמדנו מרכוש אחינו, ואפילו בקניה ומתן דמים מרבים – שכל זה עברה על "לא תחמד".