מב. מצות דין עבד עברי - ספר החינוך
לדון בדין עבד עברי כמו שכתוב בפרשה, שנאמר
(שמות כא ב) כי תקנה עבד עברי וגו'.
כלומר שנעשה לו הדברים שנצטווינו בהן, כגון
(קדושין יד, יז) לשלחו בשביעית, או בתוך שש אם פגע בו יובל, או בגירעון כסף, או במיתת אדון שלא הניח בן זכר. ולנרצע גם כן כדינו הכתוב בו, הכל כמו שלמדונו רבותינו ז''ל מתוך הכתוב, כמו שמפורש בפרק ראשון מקדושין
(שם).
שרצה האל שיהיה עמו ישראל אשר בחר עם קדוש מלא ומעוטר בכל מידות טובות ומעלות, כי מתוך כך תחול הברכה עליהם, והחסד והרחמים מן המידות המשבחות שבעולם, ועל כן הזהירנו לרחם על אשר הוא תחת ידינו ולגמול לו חסד, כאשר כתוב בפרשה, וכמו שידענו גם כן בקבלה.
(ספרא בהר).
כגון החילוקין שבין מוכר עצמו למכרוהו בית דין, והדברים שהוא נקנה בהם, ושהוא יוצא בהן לחרות, ושאר דיניו, מבוארין שם בקדושין.
(טז א) (י''ד רסג)
שאין האשה קונה עבד עברי. ודווקא בזמן שישראל שרוין על אדמתן, שכן בא הפירוש המקובל
(ערכין כט א) שאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, ומפורש הוא
(שם לב ב) שדין היובל אינו אלא בארץ. והעובר עליה ולא עשה לעבד מה שכתוב בו, ביטל עשה, וגם מלמד נפשו להיות אכזרי, וכמעט שמעיד על עצמו שאינו מבני ישראל כי הם רחמנים בני רחמנים
(שבת צז א, יבמות עט א).
מצווה מב: מצוות עשה לדון דין עבד עברי - ספר מצוות ה'
[לא תעשה טו] מצוות עשה לדון עבד עברי.
שנאמר: "כי תקנה עבד עברי וגו'"
שמות כא, ב.
מראי מקומות:
קדושין דף י"ד;
רמב"ם הלכות עבדים פרק א' ופרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה רל"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ג;
שו"ע יורה דעה סימן רס"ז.
המצווה הרל"ב ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
הציווי שנצטווינו בדין עבד עברי.
והוא אומרו יתעלה:
"כי תקנה עבד וגו'" (שמות כא, ב).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפסוקי התורה, והלכות מצווה זו נתבארו כולן בריש מסכת קידושין.
