המצווה הקמ"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלאכול את הבכור חוץ לירושלים אם הוא תמים.
והוא אומרו:
"לא תוכל לאכול בשעריך וכו' ובכרת בקרך" (שם יב, יז).
ולשון ספרי:
"בכרת" – זה הבכור, לא בא הכתוב ללמד אלא לזר שאכל בכור בין לפני זריקת דמים ובין לאחר זריקת דמים, שעובר בלא תעשה.
הנה נתבאר לך שלאו זה כולל שני ענינים:
אזהרה לזר שלא יאכל בכור תמים
וגם אזהרה לכהן על אכילתו חוץ לירושלים.
ובשני עניינים הדין תלוי בבכור תמים;
והעובר על לאו זה – לוקה.
תמה. שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים - ספר החינוך
שלא יאכל הכהן בכור תמים חוץ לירושלים, וכמו כן שלא יאכל זר מן הבכור בשום מקום, כי המצוה בו שיאכלוהו הכהנים משרתי השם, מן הטעם שכתבתי בסדר בא אל פרעה
(מצוה יח). ועל כל זה נאמר
(דברים יב יז) לא תוכל לאכול בשעריך וגו'. ובכורות בקרך וצאנך.
ולשון ספרי: ובכורות זה הבכור, ולא בא הכתוב אלא לזר שאכל בכור, בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקה שעובר בלא תעשה. ואין הכונה שלא ילמד הכתוב זולתי עניין זה, אבל יאמר שזהו בכלל הלאו הזה. ונמצא שכלולים בו שני העניינים שזכרנו: מניעת הזר מלאכול בכור תמים בשום מקום, ומניעת הכהן כמו כן מלאכול אותו חוץ לירושלים, ושני העניינים תלוים בבכור תמים.
ושם בסדר בא אל פרעה כתבתי מצות הבכור באיזה זמן ובאי זה מקום נוהגת, וחילוק הדעות ל
רבותי ישמרם אל בעניין הבכור בזמן הזה. ובטעם היותו נאכל בירושלים אין צורך להאריך, כי הוא מכלל הקודשים, וכמו שבא במשנה בזבחים פרק ה'
(מ''ח), הבכור והמעשר והפסח קודשים קלים וכו'.
וכבר העתרתי דברי בכמה מקומות
(מצוה שס) בטעם אכילת הקודשים במקום הקודש ואכול אותם משרתי השם.
מי הוא הזר אצל אכילת הבכור, והמומין הפוסלין בו, וזמן אכילתו הכל מבואר במסכת בכורות ובמקומות אחרים מקודשים קצת מדינין אלו
[הלכות בכורות פ''א].
וכהן העובר על זה ואכל כזית מבכור תמים חוץ לירושלים, וכן ישראל בכל מקום - חייב מלקות.
מצווה תמו: מצוות לא תעשה, שלא לאכול בכור תם חוץ לירושלים - ספר מצוות ה'
[לא תעשה רנז] מצוות לא תעשה, שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים.
שנאמר: "לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ובכורות וגו'"
דברים יב, יז.
מראי מקומות:
מכות דף ט';
רמב"ם הלכות בכורות פרק א' הלכה טז';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קמ"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין שמ"ב.
