מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הקכ"ח ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו להפריש מעשר שני.
והוא אומרו יתעלה:
"עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" (דברים יד, כב).
ולשון ספרי:
"שנה שנה מלמד שאין מעשרין אותו משנה לחברתה.
אין לי אלא מעשר שני שבו דבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות?
תלמוד לומר, עשר תעשר".
ומפרש בתורה, שמעשר שני זה עולה לירושלים ובעליו אוכלים אותו שם.

וכבר הזכרנו מקודם את דבריהם בעניין זה. והכתוב פרט הלכות מצווה זו ואמר, שמה שאי אפשר להביאו מחמת ריחוק הדרך, יפדה ויעלה דמיו לבית הבחירה ויוציאם שם על מזון בלבד.
והוא אומרו יתעלה:
"וכי ירחק ממך המקום כי לא תוכל שאתו" (שם שם, כד).
גם אמרה תורה בהלכות מצווה זו, שאם יפדה אותו לעצמו יוסיף חומש.
והוא אומרו יתעלה:
"ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו" (ויקרא כז, לא).

וכבר נתבארו כל דיני מצווה זו במסכת מעשר שני.
וגם היא אינה חובה מן התורה אלא לפרות ארץ ישראל. ואין מעשר זה נאכל אלא בפני הבית.
ולשון ספרי:
"מקיש אכילת בכור למעשר שני:
מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית,
אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית".

תעג. מצות מעשר שני - ספר החינוך

להוציא מעשר שני מן התבואה בארבע שני השמטה. כלומר, אחר שנפריש מעשר ראשון הניתן ללוים שנפריש עוד מעשר אחר, ועל כן הוא נקרא שני.
וזה המעשר הוא דינו שיאכל בירושלים, ועל זה נאמר (דברים יד כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, ובאר הכתוב שאם ירחק ממנו המקום ולא נוכל שאתו שם רק בטורח גדול ובהוצאה מרובה, שנפדה אותו ונעלה דמיו בירושלים ונוציאם שם בצורכי אכילה ושתיה לבד. ובאר הכתוב כמו כן, שהפודה מעשר שלו, שצריך להוסיף חומש בדמים כלומר, שאם הוא שוה ארבעה דינרים שיאכל במקומו חמישה דינרים בירושלים, ועל זה נאמר (ויקרא כז, לא) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו. ודקדקו זכרונם לברכה (קדושין כד, א) ממעשרו ולא ממעשר חברו, איש ממעשרו, ולא אשה.

משורשי המצוה
כתבתי במצות מעשר בהמות בסדר אם בחקתי (מצוה שס), ואף על פי שהעניין מבואר טעמו בכתוב, שהוא למען תלמד ליראה את ה’ אלהיך כל הימים.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה, שאין מעשרין מעשר שני משנה לחברתה. וכן הוא בספרי: שנה שנה, מלמד שאין מעשרין אותו משנה לחברתה, אין לי אלא מעשר שני, שבו דבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות, תלמוד לומר עשר תעשר.
ואמרו זכרונם לברכה (ר''ה ב, א), שיום חמשה עשר בשבט, הוא ראש השנה למעשר האילנות, כלומר, שכל אילן שהגיע לעונת המעשרות קודם חמשה עשר בשבט מתעשר במעשר של אותה שנה, שאם היא שנת מעשר שני מפרישין ממנו מעשר שני, ואם היא שנת מעשר עני מפרישין ממנו מעשר עני.
וכבר כתבתי למעלה בסדר ''ויקח קרח'' במצות מעשר ראשון (מצוה שצה), עונת המעשר במקצת מן האילנות, ושם כתוב, שעיקר חיוב מעשר מדאורייתא אינו אלא בדגן תירוש ויצהר וכל השאר דרבנן.
ויתר רובי דיני מעשר שני כולם מבוארים במסכתא הבנויה על זה, והיא מסכת מעשר שני.

ומצוה זו אינה נוהגת בכל מקום
אלא בזמן שישראל שרויין על אדמתם וירושלים בישובה, נזכה ותחזינה עינינו בטובה.
ובסדר שופטים במצות תרומה (מצוה תקז), אכתב בעזרת השם, המקומות שנוהג שם מעשר ראשון ושני ותרומה.

מצווה תעד: מצוות עשה להפריש מעשר שני - ספר מצוות ה'

(עשה קצה) מצוות עשה להפריש מעשר שני אחר שהפריש מעשר ראשון.
שנאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" דברים יד,כב.

מראי מקומות:
מעשר שני; ראש השנה דף י"ב;
רמב"ם הלכות מעשר שני;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קכ"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קל"ו;
שו"ע יורה דעה סימן של"א.