מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הקע"ד ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לשמוע לבית דין הגדול
ולנהוג על פיהם בכל אשר יצוו בענייני אסור ומותר.
ואין חילוק בזה בין דבר שקיבלוהו בקבלה ובין דבר שלמדוהו באחת המידות התורניות, או דבר שהסכימו עליו כדי לגדור פרצה, או בהתאם לאיזה מצב שהוא, ממה שנראה להם נכון ושיש בו חיזוק לתורה - כל זה חייבים אנו לקיימו ולעשותו ולנהוג על פי דבריהם, בל נעבור עליהם.
והוא אומרו יתעלה:
"על פי התורה אשר יורוך וגו'" (דברים יז, יא).
ולשון ספרי:
"[ו]על המשפט אשר יאמרו לך תעשה - זו מצוות עשה".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסוף סנהדרין.

תצה. לשמוע בקול בית דין בכל זמן - ספר החינוך

לשמוע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי התורה באסור ומותר, וטמא וטהור, וחייב ופטור, ובכל דבר שיראה להם, שהוא חזוק ותקון בדתנו.

ועל זה נאמר (דברים יז י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך. ונכפל בסמוך (שם יא) לחיזוק הדבר, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה. ואין הפרש בזה, בין הדבר שיראוהו הם מדעתם, או הדבר שיוציאוהו בהקש מן ההקשים שהתורה נדרשת בהן, או הדבר שיסכימו עליו, שהוא סוד התורה, או בכל עניין אחר שיראה להם שהדבר כן, על הכל אנו חייבים לשמוע להן. והראיה שזה ממנין מצות עשה, אמרם זכרונם לברכה בספרי, ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה - זו מצות עשה.

משורשי המצוה
מה שכתבתי בסדר משפטים במצות לנטות אחרי רבים (מצוה עח).

מדיני המצוה
כגון מה שדרשו זכרונם לברכה על פי התורה אשר יורוך, אלו הגזרות והמנהגות, ועל המשפט אלו הדברים שילמדו אותם מן הדין באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן. מן הדבר אשר יגידו לך זה הקבלה שקבלו איש מפי איש.
ומה שאמרו זכרונם לברכה, שבזמן שבית דין הגדול בירושלים כל מחלוקת שהיה לכל בית דין במקומו, שואלין אותה לבית דין הגדול ועושין על פיהם.

ועכשו בעוונותינו שאין שם בית דין, כל מחלוקת שתהיה בין חכמינו שבדורינו, והחולקים יהיו שוים בחכמה, אם אין אנו ראויין להכריע ביניהן, ולא נדע להיכן הדין נוטה, בשל תורה יש לנו לילך אחר המחמיר, ובשל סופרים אחר המקל.

[אין בית דין רשאי לבטל מה שאסר בית דין הקודם לו]
ומה שאמרו שאין בית דין רשאי לבטל מה שאסר בית דין הקודם לו, ואפילו אם יראה בדעתו שאין אותו הדבר אסור מדין ההלכה, כל זמן שיראה שפשט אותו האיסור בישראל, אלא אם כן הוא גדול מן הבית דין שאסר הדבר בחכמה וגם במנין.
ובמה דברים אמורים שיוכל לבטל כשהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין? כשלא אסר הבית דין הקודם לו אותו דבר כדי לעשות סיג לעם באיסורין. אבל אם אסר הבית דין הקודם לו אותו אסור כדי לעשות בו גדר לעם באיסורין, אין כוח בבית דין הבא אחריו לבטל תקנתו, ואפילו הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין.
ואחר שכן הוא הדין, יש לכל בית דין ובית דין בדורו להתישב בדבר ולחקור הרבה, ולתת לב בכל איסורין שיראה שהדור נוהג בו, שלא לפרוץ ולהורות עליו להקל, כי שמא הקודם לו, לגדר העם אסרו, עם היותו יודע שהדבר מותר מדין ההלכה, ופורץ גדר וכו' (קהלת י, ח)
ויתר פרטי המצוה, בסוף סנהדרין.

ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלים בזכרים ונקבות
שהכל מצווין לעשות כל אשר יורו. ובכלל המצוה גם כן לשמע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר, החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה (ר''ה כה, ב) ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר, שמצוה עלינו לשמע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו.
והעובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה ככל אשר יורו, מבטל עשה זה ועונשו גדול מאוד, שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת.

מצווה תצה: מצוות עשה לשמוע לבית דין הגדול בכל זמן - ספר מצוות ה'

(עשה רד) מצוות עשה לעשות כמו שיאמרו בית דין הגדול.
שנאמר: "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך וגו' על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" דברים יז, י'-יא.

מראי מקומות:
סנהדרין דף פ"ו;
רמב"ם הלכות ממרים פרקים א'-ה';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קע"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קי"א; ובית דין הגדול שבזמן הזה עיין ט
שו"ע חושן משפט סימן י"ד.