המצווה המ"ו ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו שלעולם לא לגור בארץ מצרים,
כדי שלא נלמד כפירתם ושלא ננהג כמנהגיהם המגונים לדעת התורה.
והוא אומרו יתעלה:

"לא תסיפון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים יז, טז).

וכבר נכפל הלאו בעניין זה שלוש פעמים.
אמרו:

בשלושה מקומות הזהירה תורה את ישראל שלא לשוב למצרים, ובשלושה חזרו למצרים ובשלושתן נענשו.

שלושת המקומות: אחד מהם הוא שהזכרנו;
והשני – אמרו:

"בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" (שם כח, סח):

והשלישי – אמרו:

"כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראותם עוד עד עולם" (שמות יד, יג).

ואף על פי שפשט הלשון שהוא סיפור, בא לנו בקבלה שהוא לאו. וכבר נתבאר בסוף גמרא סוכה שגם אלכסנדריא היא מכלל הארץ שאסור לדור בה. ומים אלכסנדריא מודדים חבל ארץ באורך ארבע מאות פרסה ורחב ארבע מאות פרסה, וזוהי כל ארץ מצרים שאסור לדור בה. אבל מותר לעבור בה לשם מסחר או כדי לעבור לארץ אחרת.

ובפירוש אמרו בירושלמי:

לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש הארץ.

תק. שלא לשכון בארץ מצרים לעולם - ספר החינוך

שלא נוסיף לשוב בדרך מצרים לעולם. כלומר, שלא נלך לקבוע דירתנו במצרים, ועל זה נאמר (דברים יז טז) וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד.

ונכפלה המניעה בזה שלוש פעמים. אמרו זכרונם לברכה בשלושה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב בארץ מצרים, בשלושה חזרו, ובשלושתן נענשו.
ושלושה מקומות אלו, אחד מהם הוא שזכרנו, והשני הוא (דברים כה סח) בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד וגו'. והשלישי (שמות יד יג) כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו וגו'. אף על פי שמן הנגלה שבו נראה שיהיה סיפור, באה הקבלה עליו, שהוא מניעה.

משורשי המצוה
לפי שאנשי מצרים רעים וחטאים, והאל ברוך הוא הוציאנו משם וגאלנו בחסדיו מידם, לזכותנו ללכת בדרכי האמת, ורצה בטובו הגדול עלינו, לבלתי נשוב עוד להטמא בתוכם, כדי שלא נלמד סעיפותיהם, ולא נלך בדרכיהם המגונים אצל תורתנו השלמה.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (סוכה נא, ב), שלא העיר מצרים לבדה היא בכלל האיסור, אלא אף בכל אלכסנדריא אסור לשכון, ומים אלכסנדריא באורך ארבע מאות פרסה וברוחב ארבע מאות פרסה באיסור זה.
ויתר פרטיה מבוארים.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות
והעובר על זה וקבע דירתו שם עבר על לאו זה, אבל אין לוקין על לאו זה, לפי שאין בו מעשה, לפי שבשעת הכניסה מותר הוא, ובהשתקעו שם אין בו מעשה.
וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (מלכים ה, ח) שיראה לו, שאם כבש מלך ישראל על פי בית דין ארץ מצרים, שמותר יהיה לנו לשכון בה, ודברי פי חכם חן.

מצווה תקג: מצוות לא תעשה, שלא לשכון בארץ מצרים - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רצז] מצוות לא תעשה, שלא לדור בארץ מצרים.
שנאמר: "לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד" דברים יז, טז.

מראי מקומות:
סוכה דף נ"א;
רמב"ם הלכות מלכים פרק ה' הלכות ז'-ח';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה מ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רכ"ז.