המצווה השס"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהר המלך מלהרבות נשים.
והוא אומרו יתעלה:

"ולא ירבה לו נשים" (שם, יז).

והגבול לכך, שלא יוסיף על שמונה עשרה נשים בכתובה וקידושין.

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בפרק ב' מסנהדרין;
וכל זמן שמוסיף עליהן – לוקה.

מצווה תק: מצוות לא תעשה, שלא ירבה לו המלך נשים - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רצה] מצוות לא תעשה, שלא ירב לו המלך נשים.
שנאמר: "ולא ירבה לו נשים" דברים יז, יז.

מראי מקומות:
סוטה דף מ"א; יבמות דף מ"ה; סנהדרין דף כ"א; כריתות דף ה';
רמב"ם הלכות מלכים פרק ג' הלכה ב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, שס"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רכ"ב.

תקא. שלא ירבה לו המלך נשים - ספר החינוך

שלא ירבה לו המלך נשים הרבה. ועל זה נאמר (דברים יז יז) ולא ירבה לו נשים.

וטעם המצוה מבואר בכתוב
כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי בהתמדתן עליהם תחרות, ורבוי דברים וחלקלקות.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה שעד שמונה עשרה נשים הוא מותר לישא ולא יותר, ואפילו הן כאביגיל שהיתה צדקנית וזריזה וטובה.
ויתר פרטיה בפרק שני מסנהדרין. וזאת מן המצות שהן על המלך לבדו.

ונוהגת בזמן שיש לנו מלך.
ואם עבר על זה והוסיף לקח אחת על שמונה עשרה חייב מלקות. ויש לו לגרשה.