מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הל"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מכל מעשה הכשפים.
והוא אומרו יתעלה:
"לא ימצא בך ... ומכשף" (דברים יח, י);
העובר על לאו זה – חייב סקילה אם הוא מזיד, וחטאת קבועה אם הוא שוגג.
אמר יתעלה:
"מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז)

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מסנהדרין.

מצווה תקיא: מצוות לא תעשה, שלא לכשף - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שא] מצוות לא תעשה, שלא לכשף.
שנאמר: "לא ימצא בך וגו' ומכשף" דברים יח, י.

מראי מקומות:
סנהדרין דף ס"ז;
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י"א הלכה טו';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ל"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין נ"ב;
שו"ע יורה דעה סימן קע"ט;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן מ"א.

תקיא. שלא לכשף - ספר החינוך

שלא נשתדל בכל מעשה כישוף כלל, ועל זה נאמר (דברים יח י) לא ימצא בך וגו' ומכשף.
ועניין הכישוף ידוע לכל דרך כלל, שיעשו בני אדם תחבולות בלי מספר במיני עשבים ואבנים והדבק, מן הדברים שמשתמשים בהן בני אדם אלו עם אלו. ומהם שיכוונו המעשים הרעים ההם בעתים ידועות ובחודשים מכוונין לאותן מלאכות, ומכל אלו הדברים המגונים והמכוערים תרחיקנו התורה תכלית הריחוק כי הבל המה, ואין ראוי לעם קדוש מחזיקי דת האמת לתת מחשבה בכעורין אלו רק בעבודתו יתעלה, כי הוא ישלים כל חפץ עמו לטוב בחסותם בשמו הגדול ושומם כל מבטחם ומשענתם על חסדיו לבד.
ומהיות העניינים אלו רחוקים מאוד וכעורים לפניו ברוך הוא, ובהם ניצוץ מעניני עבודה זרה, הזהירנו על זה בלאו, וחייב סקילה כל העובר ומשתדל בזה אם הוא מזיד, וחטאת קבועה אם הוא שוגג.
וגם מחומר העניין הזהיר הכתוב בזה מבשאר עבירות על הבית דין שלא למחול לעובר על זה, וכמו שנאמר (שמות כב, יז) מכשפה לא תחיה.
וכבר דברתי משורשי מצוה זו בלאו דמכשפה לא תחיה בסדר ואלה המשפטים (מצוה סב).

דיני המצוה
במקומות בתלמוד בפזור, והעיקר בפרק שביעי מסנהדרין. וכל שהוא דיין על זה צריך לדעת חכמת הכישוף, כדי שידע להבחין במעשה הנעשה אם הוא מין ממיני הכישוף או אולי הוא מן הדברים הנעשים בכח הטבע ובצדדין המותרין, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה (שבת סז, א) כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי.

וכבר דברתי על זה שם בלאו דמכשפה כפי כוחי. ודברים אלו צריכין עיון רב, כי הנה נמצא בגמרא מעשים שאם לא ידענו אותם מפיהם זכרונם לברכה היינו אוסרין אותם משום חשש איסור זה.
ומכל מקום אשר ישא נפשו לכנס בתחבולות אלו וידמה דבר לדבר מהדברים שהזכירו זכרונם לברכה הרי הוא כפותח לו פתח לבוא בגיהנם.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן
בזכרים ונקבות.