המצווה המשלימה ארבעים ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרו גם הגברים מלהתקשט בתכשיטי הנשים.
והוא אומרו יתעלה:

"ולא ילבש גבר שמלת אשה" (שם).

וכל גבר שנתקשט או לבש מה שידוע באותו המקום שצורה זו מיוחדת לנשים – לוקה.

ודע שמעשה זה, כלומר: שהנשים מתקשטות בתכשיטי הגברים או הגברים בתכשיטי הנשים – יש שהוא נעשה לעורר את הטבעים לשחיתות, כמו שהמפורסם אצל העמים, ויש שנעשה למיני עבודה זרה כמו שמפורש בספרים המיחדים לכך.

ופעמים רבות שמתנים בעשיית מקצת הקמעות ואומרים: שאם המתעסק בזה הוא איש – ילבש בגדי נשים ויתקשט בזהב ומרגליות ודומיהם; ואם היא אשה – תלבש שריון ותחגור כלי זין. וזה מפורסם מאוד אצל בעלי העניין הזה.

תקמג. שלא ילבש איש מלבושי אשה - ספר החינוך

שלא ילבשו האנשים מלבושי הנשים, ועל זה נאמר (דברים כב ה) ולא ילבש גבר שמלת אשה.

משורשי המצוה
מה שכתוב במצוה הקודמת.

דיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (מכות כ, ב) שאין האיסור והמלקות בלבוש לבד, דהוא הדין בתיקון שלהם, שכל המתקן עצמו בתקונים המיוחדים לנשים חייב מלקות, כגון המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו, וכן הצובע שערותיו כדרך שנשים צובעות אותן, וכן תרגם אנקלוס ולא יתקן גבר בתקוני אתתא.

ומה שאמרו זכרונם לברכה (רמב''ם ע''ז יב י) שטומטום ואנדרוגינוס אינו עוטף ראשו כאשה, ואינו מגלח ראשו כאיש, ואם עשה כן אינו לוקה, וכן בכל מקום, נותנין עליהם חומרי האנשים והנשים, ואם עברו אינם לוקין, לפי שהן ספק, אבל אם עברו באיסור שאיש ואשה שוין בו שזה אין צריך לומר שלוקין עליו.
ויתר פרטיה, מבוארים במסכת נזיר פרק שני נזירים (נט א).

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים
והעובר על זה ולבש מלבושי הנשים, או שתיקן עצמו בתיקוני הנשים, כגון שלקט שערות לבנות מתוך שחורות, או שצבע אפילו שערה אחת - חייב מלקות משילקט אותה או יצבענה.

מצווה תקמג: מצוות לא תעשה, שלא ילבש גבר שמלת אשה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שכב] מצוות לא תעשה, שלא ילבש גבר שמלת אשה.
שנאמר: "ולא ילבש גבר שמלת אשה" דברים כא, ה.

מראי מקומות:
נזיר דף נ"ט; מכות דף כ';
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י"ב הלכה י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה מ';
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ס';
שו"ע יורה דעה סימן קפ"ב;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ל"ג.