"ושבתה הארץ לה'"

דפי הדרכה בתחומי החקלאות לקראת השמיטה

פרחים וצמחי-נוי הגדלים בארץ, המשמשים לנוי, אין בהם קדושת שביעית, וכמו כן אין בהם חיוב הפקרה, איסור קטיף בדרך הרגילה, איסור ייצוא לחו"ל, חיוב ביעור ואיסור ספיחים. אולם צמחים המשמשים לתבלין או לריח יש בהם קדושת שביעית וכו' כצמחי-מאכל, ויש הסוברים כי כל שיש בו ריח יש בו קדושת שביעית.

לגבי גינות נוי, גם לפי הוראות הרבנות הראשית אין מקום להשתמש בהיתר המכירה, שנוצר רק לצרכים קיומיים של המשק. משום כך אין כל היתר לנטיעה הרכבה הברכה וזמירה בשביעית, כולל נטיעת עצי פרי חשופי שורש החל מט"ו באב שלפני השמיטה. (כפי שפורט בפרק ח)

כמו כן, יש לבצע כל מה שאפשר לפני השמיטה - אסור לדחות מלאכות בנוי לשמיטה, ויש לדחות את כל האפשר לאחר השמיטה.

הטיפול בצמחים אלו - על-ידי ביצוע מלאכות דרבנן - מותר כשהוא נועד למניעת נזק ניכר לצמחים או לצורתם של צמחי-הנוי, לפי הכללים שהוזכרו (קשה להגדיר את שיעור הפגם בנוי שייחשב כנזק ניכר, כיוון שהדבר שונה לגבי אנשים שונים, ולכן נכון לבצע מלאכה רק כשנראה ודאי כי יש בפגם הפרעה ממשית). אמנם, גידול פרחים לשם מסחר אינו סיבה להתיר מלאכות דרבנן כיון שאינו נכלל ב"לאוקמי" או במניעת הפסד לצמחים או לפירות (כך שמענו מפי הגרי"ש אלישיב, וראה פרק א). יש מפוסקי הדור שאסרו טיפול בפרחים חד שנתיים ובצמחי-נוי, לבד ממניעת נזק שיהא קשה לתקנו אף בשמינית. ויש גם המצדדים להחמיר בגיזום, במיוחד כשהוא דומה לזמירה, והצריכו לגזום בשינוי, כגון שלא במקום הדרוש להשגת התועלת המירבית ובאלכסון. (כפי שהובא בפרק א הוכרע כדיעה שאין זמירה בשאר אילנות). נזכיר, כי בכל מקרה, המעונין בגינת נוי גם בשמיטה, כדאי לו לשתול צמחים רב שנתיים וכן להקדים שתילת צמחים חד שנתיים לפני השמיטה.

כיצד לנהוג בעציצים - ראה בפרק ה , כיצד לנהוג בצמחי מאכל - ראה בפרקים א , ד ו- ח.
כאמור לעיל, לדעת הגרי"ש אלישיב אין היתר לביצוע מלאכות דרבנן אלא לשם צורך בפרחים ובנוי - למניעת נזק ניכר. גם מניעת נזק כלכלי למגדל אינה מהוה כשלעצמה עילה מספקת להיתר מלאכות. עם זאת, כיוון שמדובר בצמחים קיימים, הרי שהעמדתם על המתכונת הרגילה תהא בגדר קיום, ולכן למעשה יוכלו מגדלים מסחריים כמו לייצוא לגדל בצורה סבירה. כמו כן, נשוב ונזכיר כי לפי הדיעה שיש קדושת שביעית בפרחים שיש בהם ריח (דעת הגרי"ש אלישיב), יהא ניתן לגדלם עבור צרכנים, רק בדרך של ביצוע מלאכות בשליחות בית-דין, שיחלק את הפרחים תוך גבית ותשלום הוצאות ושכר עבודה.
כאמור, מלאכות דרבנן מותרות רק למניעת נזק ניכר מבחינת קיום הצמחים ואיכות צורת הנוי. מלאכות דאורייתא כמו זריעה, שתילה, נטיעה וחריש אסורות בכל מקרה. יש לבצע את כל האפשר לפני השמיטה, ולדחות את כל האפשר לאחר השמיטה.
במרבית המקרים ניתן להימנע מגיזום במשך השמיטה, כאשר מתכוננים לכך על ידי גיזום חזק לפני השמיטה. לגבי גדר חיה, ורדים, ועוד כמה שיחים, יתכן מצב בו יידרש גיזום נוסף למניעת חריגה בולטת בצורת הצמחים מבחינת הנוי. לגבי ורדים נזכיר שהובא לעיל כי יש החוששים לאיסור גיזום ואולי אף קטיף בדרך הרגילה מחשש הדמיון לזמירה, נושא השנוי במחלוקת בין פוסקי הדור. כיוון שאין הדבר חיוני להמשך קיום הצמח, יש להימנע מגיזום הוורדים בשמיטה. אמנם, קטיף הפרחים לשם שימוש, למרות שהוא כעין גיזום, מותר.
לגבי עיצוב עצים ושיחים צעירים ראה בפרק על עצי-פרי, שבמקרי נזק לעתיד העץ יש מקום להתיר לפי פסיקה מיוחדת.
קיימת רגישות שונה של מיני דשא לתכיפות ההשקיה. במרבית המינים והקרקעות ניתן לרווח את ההשקיות ואף לצמצם את כמות המים ללא שייגרם נזק משמעותי לעתיד הדשא ואף לא לנוי. בכמה מינים יתכן נזק לנוי ואף נזק ארוך טווח לאחר הצמאה מתמשכת. כנ"ל לגבי הכיסוח, כאשר הצללה עשויה להביא לתמותה או להצהבה מתמשכת בדשאים רבים. יש להסתייע בחומר ההדרכה של ש.ה.מ.
שטחים ריקים המיועדים לנוי, כדאי לחרוש לקראת השמיטה כדי להקל על הכנתם בשנה השמינית. את כל שטח הגינה יש להכין בקפדנות לקראת השמיטה, כולל הדברה ניכוש ועידור לפי הצורך. יש להעדיף שימוש בקוטלי עשבים, ובפרט למניעת נביטה, עוד לפני השמיטה, וכן להדברת נבטי עשבים בשמיטה , כולל ריסוס שולי דשא, שבילים וכדומה. במקרי שיבוש בולט ניתן לבצע כיסוח או ניכוש - לדעת המתירים מניעת שיבוש קיצוני, אך לא להגיע לפעולה הדומה להכנת קרקע לזריעה. בדעת הגרי"ש אלישיב נראה כי יש לקצץ בגובה שמעל לפני הקרקע, ולבצע רק במצב בו הקיצוץ מיועד למניעת נזק עתידי לצמחים קימים. עם זאת, ברור כי אותו דין גם למניעת נחשים כאשר קיים חשש לכך. עיבודים ואף יישור אין לבצע אלא במקרים מיוחדים ולפי הוראה מיוחדת, כמו למניעת סידוק קשה או ניוון עקב הידוק רב.
זיבול יש לבצע רק לפני השמיטה. גם לדשן צריך לפני השמיטה. ייתכן צורך בדישון חנקני מיוחד בשמיטה עקב שטיפה, הצהבה, פיגור וכד', לפי הוראה מיוחדת. במרבית המקרים ניתן למנוע צורך כזה, על ידי מתן דשן איטי תמס כמו אוסמוקוט (מהסוג המתפרק במשך 12-9 חדשים) לפני השמיטה. (דשן כזה מומלץ להצניע בגומות ליד טפטפות וכדומה, בכמות המתאימה לכ- 6 גרם חנקן למ"ר).
גינות משותפות - כאשר קיימת שותפות עם שאינם שומרי מצוות, יש לדאוג שלא יבצעו בגינה מלאכות דאורייתא, וגם לא מלאכות דרבנן כשאינן מותרות. במידה וקיים קושי בכך אף לגבי מלאכות דאורייתא, יש להפקיר את חלקו בפני שלשה, כדי להימנע מביטול מצוות "ושבתה הארץ", ואפילו אם נעבדת ע"י נכרי (נמסר בשם הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ).