|
|
|
|
פרשת ויקרא
 פרשה א: נבואתו של משה א [ה' מייחד את דיבורו עם משה] ב [ישובו יושבי בצלו יחיו דגן] ג [עשרת שמותיו של משה] ד [אז דברת בחזון לחסידך] ה [עד מתי את משפיל עצמך?] ו [תכלית המשכן - דיבור עם משה] ז [קראו לו [למשה] שיכנס לפני ולפנים] ח [י"ח ציוויים היו במשכן] ט [הדיבור למשה שונה מדיבור שהיה לפניו] י [תוקפם של האזהרות והציוויים מרגע הישנותם באהל מועד] יא [קול ה' - לישראל ומוות לאוה"ע] יב [הנבואה לאוה"ע פסקה משהוקם המשכן] יג [בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע?] יד [דרגת נבואתו של משה] טו [כל ת"ח שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו] פרשה ב: אדם כי יקריב מכם קרבן א [עשרה נקראו יקרים] ב [הבן יקיר לי] ג [לי אפרים] ד [כמה חיבב הקב"ה את ישראל] ה [ישראל אשר בך אתפאר] ו [אף הכתובים חלקו כבוד לישראל] ז [לא תקריב מן הגזילות] ח ["אדם" - לשון חיבה] ט [מקבלים קרבנות מהנכרי] י [הקב"ה שיתף שמו עם ההולכים בדרכו] יא [זכר עקידת יצחק] יב [סדר הקרבת עולת הבקר ועולת הצאן] פרשה ג: נפש כי תקריב מנחה א [טוב מלא כף נחת ממלא חופנים עמל] ב [כי לא בזה ולא שקץ ענות עני] ג [הקב"ה מקבל שבים] ד [אין להביא קרבן מן הגזל] ה [עני המקריב קורבן כאילו הקריב את נפשו] ו [אהרן ובניו זכו לברית כהונת עולם בזכות מידותיו] ז [אשרי אדם שיש בו דברי תורה] פרשה ד: נפש כי תחטא בשגגה א [מקום המשפט שם הרשע] ב [כל מה שבראתי בראתי בזכותך, ואת חוטאת?!] ג [השגגה נחשבת לנפש כחטא] ד [הנפש שלטת בגוף] ה [נפש כי תחטא] ו [כל ישראל ערבים זה לזה] ז [ברכי נפשי את ה'] ח [הנפש] פרשה ה: ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם א [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - א] ב [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - ב] ג [הקב"ה אינו נושא פנים בדין - ג] ד [חביבין הקרבנות הבאים מעמל ומיגיעה] ה [כהן משיח שחטא] ו [אם הכהן המשיח יחטא] ז [זכות של זקני העדה] ח [ישראל מרצים את בוראם] פרשה ו: שבועת העדות א [אל ימנע אדם מלהעיד] ב [חיפוי על חטא חמור מן החטא] ג [חומרת השבועה] ד [שבועת העדות רמז לסוטה] ה [פרשת העדות רמז לישראל שהם עדיו של הקב"ה] ו [ישראל הם עדיו של הקב"ה] |
