רכו. שלא לישבע על כפירת ממון - ספר החינוך
שלא נשבע על ההכחשה, שנאמר
(ויקרא יט יא) ולא תשקרו, כלומר שאם כפר איש בפקדון, עבר על לא תכחשו. ואם נשבע לו על הכפירה אחר כך, עבר על ולא תשקרו, שכן בא לנו פירוש זה הכתוב שהוא להזהיר על הנשבע בכפירת ממון.
וכמו שבא בספרא
(קדושים ב ג) ולא תשקרו. מה תלמוד לומר
? לפי שנאמר
(שם ה כב) ונשבע על שקר, למדנו עונש, אזהרה מנין
? תלמוד לומר לא תשקרו. ונתבאר במסכת שבועות
(כא, ב), שכל מי שישבע שבועת שקר על כפירת ממון, עובר בשני לאוין משום ולא תשבעו בשמי לשקר, ומשום ולא תשקרו איש בעמיתו.
איסור השבועה לשקר, כתבתי בפרשת וישמע יתרו במצות לא תשא
(מצוה לב).
בפרק חמישי משבועות.
והעובר עליה ושיקר ונשבע על הכפירה במזיד לוקה, ואף על פי שאין בו מעשה מחומר השבועה חייבתו התורה מלקות.
המצווה בכל הספרים
