ריב. מצות יראת אב ואם - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
לירא מהאבות. כלומר, שיתנהג האדם עם אמו ואביו הנהגה שאדם נוהג עם מי שירא ממנו, שנאמר
(ויקרא יט ג) איש אמו ואביו תיראו.
ולשון ספרא: איזהו מורא
? לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא סותר את דבריו.
כתבתי במצות כיבוד האבות בפרשת וישמע יתרו
(מצוה לג).
מה שאמרו זכרונם לברכה
(קידושין לא, א) עד היכן מוראת אב ואם
? שאפילו הכוהו וירקו בפניו לא יכלים אותם, ואף על פי כן צוו חכמים לבל יכה אדם את בנו הגדול, לפי שיש בדבר משום ולפני עור לא תתן מכשול
(מצוה רלב), ומנדין על כך.
ואמרו זכרונם לברכה
(קידושין שם ב) בחומר מצוה זו, שאפילו נטרפה דעת האב והאם, שישתדל הבן לנהוג עמהם דרך כבוד לפי דעתם. אבל אם נשתטו ביותר, יכול להניחם ויצוה אחרים עליהם להנהיגם כראוי אם יש לו. והממזר חייב בכבוד האבות ומוראם
(יבמות כב, ב) אף על פי שפטור מן המשפט על מכתם וקללתם. והורונו זכרונם לברכה
(ב''מ לב, א) בעניין זה, שאם יצוו האבות לעבור על דברי תורה, ואפילו על מצות דרבנן, שאין שומעין להם.
ויתר פרטיה, במקומות בגמרא, והרוב בקדושין לפי דעתי
(יו''ד סי' ר''מ).
ועובר עליה והקל ביראתם, ביטל עשה זה, אלא אם כן עשה מדעת האב ובמחילתו, שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול.
המצווה בכל הספרים
