רע. שלא יכנס כהן גדול באוהל המת - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא יכנס כהן גדול באוהל המת, ואפילו לששה מתי מצוה, שנאמר
(ויקרא כא יא) ועל כל נפשות מת לא יבוא. כלומר לא יבוא בתוך הבית עמהם, דלשון 'לא יבוא' - ביאת בית משמע.
מה שכתבתי למעלה במצוה רס''ג בסדר זה, שעניין הטומאה ראוי להתרחק מן הכהנים שהם קדושים עושי מלאכת ה’ יתברך תמיד, והכהן הגדול הנבדל להיות קודש קודשים, עם היותו בעל גוף, נפשו תשכון תמיד בתוך המשרתים העליונים, על כן לא תחוש התורה עליו להתיר לו טומאה לעולם, ואפילו בקרובים, כמו לכהנים הדיוטים שכתבתי למעלה
(מצוה רסג) דחס רחמנא עליהם, שישפכו נפשם בבית המת כי יחם לבבם על קרוביהם. מה שאינו כן בכהן הגדול, כי מרוב דבקות נפשו למעלה יתפשט לגמרי מטבע בני איש, וישכיח מלבו כל עסק עולם הזה הנפסד, ועל חברת הקרוב לא תבכה נפשו, כי כבר הוא נפרד ממנו בעודנו בחיים.
ובדיני טומאת המת ואוהל המת דברתי מעט כמנהגי בסדר זה, אין ראוי להחזירו פן יכבד על הקורא.
[הלכות אבל פ''ג].
שיש שם כהן גדול ובכל מקום שיהיה, ואפילו אם היה מקרה שיצא לחוצה לארץ מוזהר מהכנס באהל המת. ואם עבר ונכנס שם במזיד, ואפילו אביו או אמו מתים בבית, לוקה.
המצווה בכל הספרים