כט. שלא לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להיעבד - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא נעבוד שום עבודה זרה בעולם בדברים שדרכה שעובדים אותה המאמינים בה. ואע''פ שאין עבודתה באחת מארבע עבודות שאמרנו למעלה, מכיוון שעבדה במה שדרכה להעבד חייב. ואע''פ שעבודתה דרך בזיון, כגון הפוער לפעור, וזורק אבן למרקוליס, ומעביר זרעו לכמוש, שנאמר
(שמות ז ה) ולא תעבדם, כלומר במה שדרכן להעבד, איזו עבודה שתהיה.
כגון מי שעבדה דרך עבודתה לכוונת ביזיון, מה דינו,
(סנהדרין סד, א) ושאר פרטיה במסכת עבודה זרה
ועובר עליה במזיד ויש עדים, נסקל. ומבואר דין זה גם כן בפרק ז' מסנהדרין.
שתי מצות אלה שמנה
הרמב''ם ז''ל, שהן השתחואה לעבודה זרה וכן שלא לעבדה במה שדרכה לעבדה, יכללם
הרמב’’ן ז''ל בלאו דלא יהיה לך וכמו שכתבנו למעלה
(במצוה כז) נמצא, שיסלק שתי מצות בכאן מחשבונו של הרב רבי
משה בן מימון ז''ל.
המצווה בכל הספרים
