ספר אחיקר הוא ספר עם, שהיה מפורסם, כנראה, בארצות דוברות ארמית עוד בתקופת שלטונה של אשור. במאה החמישית לפני הספירה היה הספר חביב על בני הישוב היהודי בדרום מצרים, ורוב פרקיו נמצאו ביחד עם התעודות הארמיות של קהילת ישראל ביב מאותה תקופה. במאה החמישית לפני הספירה היה תוכן הספר ידוע גם לחכמי יוון.

הספר מחולק לששה חלקים:

א. אחיקר מאמץ את נדן לבן
ב. משלי חכמה שאחיקר מלמד את נדן
ג. נדן בוגד באחיקר ומדיח אותו מתפקידו
ד. אחיקר חוזר לגדולתו ונשלח למצרים
ה. אחיקר במצרים, נדן נאסר
ו. דברי מוסר שאמר אחיקר לנדן

הגיבור הראשי של הספר, אחיקר החכם, נחשב בספר טוביה הגנוז לאחד מגולי עשרת השבטים, מבני שבט נפתלי, בן אחותו של טוביה, שעלה לגדולה בגלות אשור, ונתמנה לשר המשקים, לשומר טבעת המלך, ולשליט בכל ענייני המלכות בימי סנחריב ואסרחדון. בנוסח יב, וכן בשאר הנוסחאות, אין זכר למוצאו העברי של אחיקר.

תוכן הספר לפרקיו

כאשר ראה אחיקר לעת זקנתו שאין הוא משאיר אחריו שום יורש, אימץ את נדן, בן אחותו, לבן וחינך אותו והכינו לרשת את משרתו בחצר המלך (פרק א'). תוכן התורה שהורה אחיקר את נדן כדי להכינו למשרתו האחראית נמסר בצורת משלים ואמרות חכמה (פרק ב'). נדן רצה לתפוס את השלטון בבית אביו, והחל משתרר על משרתי הבית. אחיקר הרחיקו מביתו, ומינה תחתיו את אחיו. בתגובה העליל נדן עלילות על אחיקר, וזייף מכתבים שהראו כי הוא בוגד במלך.
המלך האמין לדברי העלילה, וציווה את אבוסמך להרוג את אחיקר. אחיקר שיכנע את אבוסמך להרוג במקומו עבד שנדון למוות, ואותו להחביא בביתו (פרק ג'). וכך היה אחיקר חבוי בביתו, עד שמלך מצרים ביקש מסנחריב לבנות לו ארמון בשמים, ולענות על שאלותיו, ובתמורה ייתן למלך אשור מס לשלוש שנים (פרק ד').
היחיד שידע לבנות ארמון כזה ולענות לשאלות מלך מצרים, היה אחיקר. המלך הצטער על שדן אותו למוות, וכאשר אבוסמך גילה כי לא הרג אותו, אלא החביא אותו, החזיר אותו המלך למעמדו, ושלח אותו למצרים (פרק ה'). אחיקר ביקש מן המלך את נדן, כדי להשלים את חינוכו, ונדן נמסר לאחיקר, שכלא אותו במבוא לשער ביתו, ובכל פעם שהיה עובר שם הטיף לו מוסר (פרק ו').

הוסיף כותרת [בסוגריים מרובעים], התקין ועיצב לאינטרנט - יהודה איזנברג.