הוראת הימים הנוראים בבתי"ס בחו"ל

התורה לא אמרה במפורש את טעמה של מצוות תקיעת שופר, בראש-השנה. אך "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" במשימות הבאות, יש ניסיון לפרש את טעמה של מצווה זו, על ידי עיון במקורות אחרים בתנ"ך העוסקים בתפקידו של השופר, בתקופת המקרא. 

על סמך מקורות אלו, מתבארת טעמה של מצוות תקיעת השופר בראש השנה. 
1. הפסוקים במלכים מלמדים כי התקיעה משמשת כחלק מטקס המלכת מלך. 
2. הפסוקים ביחזקאל מלמדים כי התקיעה משמשת להזהיר את העם מפני סכנה העומדת לבוא. 

ראוי שהמורה יפנה את תשומת לב התלמידים, כי השימוש שעשו בשופר בתקופת המקרא, קיים בצורה קצת שונה אף בימינו: 
א. בטכסים ממלכתיים, כאשר אישיות רבת מעלה (נשיא או מלך) נכנסת, תוקעים לכבודה בחצוצרות. 
ב. בשעה שפורצת מלחמה, משמעים אזעקה על מנת להזהיר את העם מפני הפגזות. 
במשימה 2 התלמידים למדו, כי אחד השימושים שעושים בשופר היה להזהיר את העם מפני סכנת מלחמה (סכנת מוות), העומדת לבוא בקרוב. מלבד המשימה המובאת בשאלה 3, מן הראוי שהתלמידים ימצאו את המלים בדבריו של בעל ספר החינוך, אשר בהן הוא מזכיר את השימוש שעושים בשופר, ושאינו קשור לראש השנה, כלומר את המלים: "כדרך בני האדם בעת מלחמה יריעו, כדי שיתעוררו למלחמה", וישוו דברים אלו לפסוקים ביחזקאל. 
במשימה 2 למדנו, כי לשופר היה שימוש נוסף, לתקוע תקיעה בטקס המלכת מלך בשר ודם. מלבד המשימה המובאת בשאלה 4, מן הראוי שהתלמידים ימצאו את המלים בדבריו של רס"ג, אשר בהן הוא מזכיר את השימוש שעושים בשופר, ושאינו קשור לראש השנה, כלומר את המלים: "וכן עושים המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו", וישוו דברים אלו לפסוקים במלכים. 
התשובה היא למעשה העניין המרכזי של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, קיימת חשיבות רבה שהתלמידים יבינו, על סמך המקורות, שמצוות התשובה אינה ייחודית רק לימים אלו, אלא היא חובה ומצווה כל השנה. לשם כך הקדשנו את שני החלקים הראשונים של היחידה: א. התשובה בכל ימות השנה ב. התשובה בעשרת ימי תשובה 

בחלקים אלו הבאנו את המקור לחלוקה זו ומשמעותה. ביארנו מה הן שלושת דרכי התשובה היסודיים: חרטה, וידוי ועזיבת החטא (ע"פ בעל "שערי תשובה") וכן את מקורן וטעמן של שלושת דרכי התשובה. החלק השלישי של היחידה, עוסק בנושא מרכזי נוסף של התשובה והיא, תשובה על "עבירות שבין אדם לחברו". גם כאן הבאנו את המקור לתשובה זו, וכן את דברי הפוסקים כיצד מקיימים הלכה למעשה תשובה בדברים שבין אדם לחברו. 

ביחידה זו נדרשים התלמידים להצטייד במחזור של יום כיפור. 
כפתיחה לשיעור, מוצע לפתוח בדיון בכתה, מה אומר להם המושג "תשובה", המורה יכול לסייע לדיון על ידי שאלות מנחות, כגון: מה חשיבותה של התשובה? כיצד עושים תשובה? האם התשובה מכפרת על המעשה הרע? וכד' 
בשאלה זו, נדרשים התלמידים למצוא את המקור למצוות התשובה בתורה במלים "ושבת", "תשוב" ו"תשוב". המורה יפנה את תשומת ליבם על הקשר בין המלה "תשובה" לבין המלה "שיבה", וייפתח דיון בכיתה מדוע מעשה התשובה הוא מעשה של שיבה. 
בשאלה זו, נדרשים התלמידים להגיע להכרה, כי החרטה היא אחת מיסודות התשובה, מכיוון שהיא שלב ראשון והכרחי כדי להגיע לתשובה מלאה ואמיתית. רק אדם שמתחרט על מעשיו הרעים בעברו, יש סיכוי שימנע מלעשות אותם שוב. לעומת זאת, אדם אשר ביקש סליחה מבלי להתחרט, ניתן לצפות ,שיחזור במהרה למעשיו הרעים. 
כאן נדרשים התלמידים להבחין בין שני חלקי הפסוק, שמביא בעל ספר החנוך, מדבריו של משה. 
חלק א: הודעה בלשון כללית כי העם חטא, שנאמר "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה" 
חלק ב: פירוט החטא שנאמר: "ויעשו להם אלוהי זהב". 

מן הראוי שהמורה יפנה את התלמידים, אל הוידוי של יום הכיפורים, כדי שיראו בעצמם שאף בוידוי שלנו יש פירוט של החטאים, כגון: 
- אשמנו, בגדנו, גזלנו, וכו' 
- על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון... 
- על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע... 
- על חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה... וכד' 
כסיכום לחלק: "התשובה בכל ימות השנה", על התלמידים למלא את הטבלה הבאה: