מכתבים למערכת - תגובה למאמר "זהירות עוקף פשוטו של מקרא" / נסים מזוז
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מכתבים למערכת - תגובה למאמר "זהירות עוקף פשוטו של מקרא"

מחבר: נסים מזוז

בשדה חמ"ד, גיליון 2-3, 1999

מכתבים למערכת - תגובה למאמר "זהירות עוקף פשוטו של מקרא"

תגובה למאמרו של שמעון ביטון:
 
 
במאמרי "מיכל בת שאול" (תשנ"ח גיליון 3) העלתי את האפשרות שתגובתו של שאול נגד מיכל בתו שסייעה לדוד לברוח, הייתה הרחקתה מעיר השלטון והגלייתה לאזור אחר, והפקדת פלטי בן ליש כשומר אישי שישמור עליה. שאול לא מבטל את נשואי מיכל ודוד כדברי רוב המפרשים, ואינו משיא אותה לפלטי בן ליש.
 
כל הקטעים בספר שמואל העוסקים בעניין זה אינם מזכירים שפלטי היה בעלה של מיכל, חוץ מהפסוק בשמואל ב' ג' טז, שם נאמר "וילך אותה אישה". לפי פסוק זה ברור לכאורה שמיכל נישאה לפלטי.
 
פסוק זה גרם קשיים רבים הן לחז"ל והן למפרשי המקרא, שהתקשו בשאלה כיצד שאול השיא את בתו מיכל לפלטי בעודה נשואה לדוד. חז"ל והמפרשים העלו פרושים שונים כדי לפתור בעיה זו.
 
במאמרי טענתי שניתן לפרש את המלה "אישה" שבשמואל ב' ג' טז לא כקשר של אישות, אלא קשר חברתי, מינהלי. פירוש הדבר שפלטי היה איש ממונה ושומר מטעם המלך על מיכל. ולא "אישה" במובן של בעלה.
 
על כך טוען מאיר ביטון במאמרו שזו עקיפת פשט הכתוב.(1) בראיה ראשונה דבריו נכונים, שהרי לא מצאנו במקרא את המלה "אישה" אלא כקשר של אישיות. ובכל זאת נראה לי שהפרוש שלי אפשרי ואינו רחוק מפשט הכתוב, על אף שאין לי הוכחה חותכת לכך. ההערות הבאות מחזקות את פירושי כאפשרות לגיטימית:
 
א. אילו פלטי היה בעלה של מיכל, הכתוב היה צריך לומר זאת בהופעה הראשונה שלו, בשמואל א' כ"ה מ"ד, ולא בהופעה אחרונה שלהם.
 
ב. מצוי במקרא הביטוי "אישה" כקשר מסוג אחר ולא כקשר של אישות. בהושע (ב' יח), ה' אומר לישראל "תקראי אישי ולא תקראי לי בעלי" קשר של כבוד והערכה, ולא קשר אישות. וכן במסכת יומא פרק א' משנה ג' נאמר "אישי כהן גדול", לשון אדון, ולא לשון של אישות.(2)
 
ג. ניתן לומר שעל אף שלא מצאנו את המלה "אישה" במקרא שלא בקשר של אישות, עם זאת פירוש זה של המילה הוא פירוש יחידאי, המצוי רק בפסוקנו.
 
ד. כאשר עומדים לנגד עיננו שלושת הנימוקים הנ"ל, ומצד שני בעיות הלכתיות קשות נגד מעשי שאול דוד ופלטי, לפי פירוש הביטוי המקובל, עדיף, לדעתי, לקבל את הפירוש שלי על אף שהוא איננו מוכח לחלוטין.
 
במאמרי, בעמ' 8, ציינתי שרעיון דומה אומר אברבנאל. עיינתי שנית בדבריו, וראיתי שרוב דברי כאילו לקוחים מדבריו. כדי לתת לגיטימיות לפירושי אצטט מספר משפטים מדברי אברבנאל הדומים מאוד לדברי. לאחר הבאת דברי חז"ל ומפרשי המקרא, ובעיקר דברי רד"ק, אומר אברבנאל:
 
"וכולם בעיני דברי רוח לאפס ותוהו נחשבו לי... וכל הדברים רד"ק מלבו, לא נזכרו בכתוב".
 
ולגבי פלטי הוא אומר:
 
"נתן שאול את מיכל בתו לפלטי בן ליש לעבדה ולשמרה, כאיש לבתו, להיותה אתו באומנות". (אברבנאל שמואל א' כה מד).

הערות:

הערות

 

1. כל ההסברים של מאיר ביטון להוכיח שפלטי נשא את מיכל הם הוכחות נסיבתיות שניתן לקבל או לדחות, חוץ מהפסוק בשמואל ב' שבו אנו דנים.
 
2. נכון שיש הבדל בין לשון חז"ל ללשון המקרא בכל זאת ניתן להסתייע מלשון זה.