|
כשגם כאן ניתן לשער מהו מקומו (מחולה), אך בהקשר הנידון הוא לא צוין במפורש!
יריעה גיאוגרפית זו ניתנת להסבר. נפתח בחלק הראשון. אשר למקומות שנזכרו במפורש. 'נחל כרית' ו'הירדן', שניהם קשורים כמובן במים ההכרחיים לקיום אליהו, אולם, בכינוי 'כרית'טמונה כמדומה סמליות פשוטה של 'כריתה''כריתות'.השם רומז אפוא לזמניות של שהותו שם ולסכנות הגלומות בשהות זו, 'כריתה' לנחל ויכרת'לעולם. משם הוא עובר ל'צרפת'הסמוכה לצידון. בנוסף למסע הארוך (חציית הארץ מירדן לים - ממזרח למערב, ובמובן מסוים מדרום לצפון), שמן הסתם המחיש לו היטב את אימי הבצורת שגזר, צידון איננה מקום ניטרלי בסיפורנו, משם באה איזבל, שעל השפעתה הדתית והפוליטית על ממלכת אחאב מיותר לומר. אליהו הפועל כה סמוך לצידון, מלמד כי הרעב פגע גם במרכז זה שממנו יצאה עבודת הבעל, בניסוח מודרני-חד - 'במגרש הביתי' של עובדי הבעל. הדגשת הגיאוגרפיה רומזת אפוא לטיבו המהותי של המאבק,
דומה שהכתוב מכוון בהיעדר ציוני מקומות בשלבים שונים של יחידה זו, להדגיש את אופיו הנודד של אליהו, שאיננו יושב בקביעות במקום מוגדר. הוא מופיע לפתע ונעלם חליפות, בלי שיותיר את רישומו במקום מיוחד. על רקע זה, שמתאים כל כך לאישיותו ולפועלו, בולטים המקומות שהזכרנו לעיל, הם והסמליות הגלומה בהם,
אשר ליחידה הבאה, זו שאחרי מעמד הכרמל - הבריחה למדבר - מקומה של באר שבע ברור לחלוטין. היא נמצאת על גבול הארץ הנושבת המשתרעת על פי מקורות רבים 'מדן ועד באר שבע'. בשלב זה עשוי הקורא לסבור, כי אליהו נמלט מפני איזבל ואיומיה, לכן מנקודת הראות של ממלכת ישראל בריחה לבאר שבע מציירת בריחה למקום הנידח ביותר שניתן לשערו. הרחק בדרום בממלכת יהודה, שעם כל זיקתה לישראל מייצגת בכל זאת ישות פוליטית ותרבותית שונה במידה זו או אחרת, והנביא הנרדף יכול למצוא בה מסתור. אולם, אליהו איננו מסתפק בכך ובורח לבדו למדבר השכן, מעשה שאחת משמעותו - ניסיון להתאבדות! (כל מעשיו בפרשה מובילים לבקשתו: "רב עתה ה' קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי" מלכ"א יט,ד(.
דומה, כי באמצעות השינוי בזירה הגיאוגרפית מצליח המספר להעביר תהליך נפשי הפוקד את אליהו הנמלט מפני איזבל, ובתוך כך מתחיל להימלט גם 'מפני עצמו', דהיינו עובר תהליך של התמודדות, בדיקת עמדות יסודית, חיפוש, בחינה של הצלחה וכישלון, ואולי אף חרטה. מתוך צחיחות המדבר הממית מונחה אליהו ע"י מלאך להגיע לחורב. באמצעות מקום זה מציין הכתוב את פסגת ההתגלות שלה זכה אליהו, ומכוון להשוואה המתבקשת למשה. להלן נעמוד על משמעות המדבר בתהליך הזה.
במובן מסוים ניתן להצביע על סימטרייה מסוימת בין הרקע הגיאוגרפי המצויר ביחידה שלפני מעמד הר הכרמל לבין זה של היחידה שאחריו. כוונתנו להדגשת אופיו הנודד של אליהו, אלא שביחידה הראשונה עלילת הנדודים זורמת להר הכרמל, ובשנייה להר אחר - הר חורב. הדבר בולט בהשוואת ה'מערה' שבשתי היחידות. המערה הראשונה היא מערת מסתור של נביאים (כך עובדיהן:
|